קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק ח משנה ו
תי"ט ד"ה רבי אליעזר, - דגרסינן רבי אליעזר ונ"ל שצ"ל וכו'. לא נראה למוה"ש אבוהב זצוק"ל, דכיון דאמר רבי אליעזר במשנתינו, משמע דהיינו משנה שהיתה כבר שגורה בפי רבי אליעזר, ולא היה לו לגרוס רבי אליעזר אומר אלא אם כן היה רבי אליעזר הגדול. ועוד אני מוסיף דדבר זה לא למדו רבי מפי תלמידי רבי אלעזר בן שמוע, דאם כן הול"ל ולא למדנו, אלא נראה שלא הניחוהו ללמוד מפי רבי אלעזר אלא דבר זה, וא"כ שפיר קאמרי תוס' (פד,א ד"ה רבי), מלבד שהם ז"ל לא גילו טעמם אלא סתם אמרו גרסינן רבי אליעזר, ונראה שכך קבלוהו ועלייהו סמכינן:
ד"ה חייבין וכו' - נפקא ליה מואת. בגמרא (פג,ב), ורבנן זכר גרידא מנא להו מואשה. וכתוב בגיליון ספר אחד מואת. ומדלא פי' רש"י כלום שמע מינה דמואת נפקא להו, דאי לא תימא הכי הוה ליה למימר, מאי קרא דואשה: