קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק ה משנה ב
כמצותה. פי' קיים דברי תורה ודברי סופרים, שתקנו מאמר ליבמה, ולאפוקי בעל ועשה מאמר:
הרע"ב ד"ה צריכה הימנו חליצה וכו'. והא דלא תני חולצת ולא
מתייבמת, אי בעית אימא משום בבא דגט, דבעי למתני צריכה הימנו גט. אי נמי משום דסתם חולצת ולא מתייבמת דלעיל, היינו או משום ספיקא או משום גזרה, וכאן צריכה דוקא משום דקיימה בלא יבנה: תי"ט ד"ה כיצד וכו' - וגט תחילה וכו'. בריש פרקין (נ,א) כתב רש"י וז"ל, סדר משנה זו שלא תטעה לשבש הגירסא שבספרים סדר יבם
אחד ויבמה אחת תחילה מפרש דין גט וחליצה וביאה שאחר מאמר ואחר כך מפרש דין מאמר וביאה וחליצה שאחר הגט ואחר כך דין מאמר וגט וביאה שאחר החליצה ואחר כך דין מאמר וגט וחליצה שאחר הביאה וכן סדר יבם אחד ושתי יבמות, ע"כ. באופן שסדר יבם אחד ויבמה אחת הוא דוגמא לסדר יבם אחד ושתי יבמות, ואפשר שלכך הקדים דיבם אחד ויבמה אחת, ומלת כיצד סדר אלו החלוקות, ומביא דיבם אחד ויבמה אחת, שהיה הסדר שגור בפיהם להיות דוגמא לשל עיקר המשנה, דהיינו יבם אחד ושתי יבמות:
ולי נראה. דבגט ומאמר שוין לרבנן דישנם פתח בדסליק ובעילה וחליצה דשוין דאינם פתח נמי בדסליק, וכהאי גוונא תירצו התוס' ריש פרק כיצד הרגל והביאו התי"ט:
דהקדים גט וכו'. לא נתן טעם לקדימת גט למאמר, ונראה לי דיותר חידוש הוא דאין מאמר ביבמה שניה, דהא לא קאי עליה אלא בבית אחד
דהוא בונה וכו', והו"א דתפסי, ומשום הכי תנייה בזו א"ז, ובזה יש טעם לסדרא דריש פרקין דפתח בגט, דהוה ליה למפתח במאמר דקודם לגט, וכמו שהקדים אחר כך בעילה לחליצה. וגם מש"ה הקדים נתן גט ובעל לנתן גט וחלץ במשנה ג', וכן במשנה ד' הקדים מאמר ובעל למאמר וחלץ, דחליצה היא האחרונה, אבל בסיפא גט ובעל גט ומאמר שניהם שוים בקדימה, וא"נ גט ועשה מאמר אגודה טפי: