קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק ד משנה י
לא תחלוץ. א"ל דהא זו ואין צריך זו, דהקדים החליצה דאתיא מדרשא: הרע"ב ד"ה לא וכו' - הא אם יחפוץ וכו'. פי' דהול"ל ואם לא ייבם ועלתה, אבל מדכתב יחפוץ שמע מינה דמיירי דוקא במי שתלוי בחפצו לייבם או לחלוץ דליכא איסור בייבום, לאפוקי הא דהכא דאין בידו לייבם שמא יהיה בן קיימא ופגע באשת אח:
תי"ט ד"ה וכן וכו' - אי בפסיעותיה וכו'. בלכתה על עפר תיחוח פסיעות המעוברת ניכרות שהן יותר עמוקות שהוולד מכבידה (רש"י מב,א ד"ה בהילוכה). ואפילו ידוע דמעוברת לא תנשא דקיימא למניקה, וחיישינן דילמא לאחר לידתה מיעברה ומיעכר חלבה וקטלה לברה ברעב, ש"ס (שם): ד"ה אחד וכו' - ואחד בעולות וכו'. והכי פירושו, בתולות או בעולות שהן גרושות או אלמנות שהיו נשואות או ארוסות: