קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק ד משנה ד
ובלבד. ומשום הכי תני כאשתו ולא אשתו, דאילו אשתו כתובתה על נכסיו:
תי"ט ד"ה כנסה וכו' - יבמה וכו'. משום דסתם כניסה היא חופה ונישואין, קמ"ל דבעינן ביאה גמורה:
ד"ה ובלבד וכו' - סתמא קתני וכו'. מאי פסקא והלא איתא בגמרא (לח,א), דמוקי רישא דמתניתין דשומרת יבם בארוסה. ותו דשלש חלוקות יש, אם היתה ארוסה דכתובתה מאתים, או אם היתה אלמנה כשנשאת לראשון, או אם היתה בתולה. ולשתי חלוקות הראשונות אינו מרויח כלום: