אור ברסלב
קול הרמז נשים יבמות › פרק ג משנה ז

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

יבמות · פרק ג משנה ז

פרק ג משנה ו

תי"ט ד"ה ואחד נשוי וכו' - דקמ"ל וכו'. לא רצו לומר דתנייה אגב שתי משניות הקודמות, ואחרונה שאחרוה, שאם לא הוי איסור בצרה היה לו לשנות לכתחילה מופנה ללמד דהוי כמשנה ה', דהיינו מופנה היינו נשוי נכרית, אלא תני נשוי לרמוז דין הצרה שהיא אסורה, ולהיות זה פשוט לא הזכיר הצרה. תדע שהרי הרמב"ם שכתב בפירושו דחולצת, כמ"ש התי"ט, הנה בחיבורו (פ"ז הי"א), כתב בהדיא דהיא אסורה משום צרה:

ד"ה גירש וכו' - אפילו בלא וכו'. ומסיק (פ"ו הכ"ה), שאם תתייבם שמא יבוא לייבם אותה, ואפילו לא גירש זה שמת אחרון את אשתו, ע"כ. ותפס לעיקר לישנא קמא דהרי"ף (במתני'). ונראה לי דטעמא דהרמב"ם הוא מדאמרינן התם (ל,א), אבל מת נשוי נכרית וכו', ולא מפליג בין כנס ללא כנס. והרי"ף סבר דדומיא דמתניתין דייקינן וכדכתב הרי"ף, ולהכי ניחא ליה טעמא תניינא טפי:

אבל יש לי וכו'. לא נהירא כלל, חדא דא"כ הוה ליה לפרוש דכנס מותר. ועוד דכיון דטעמא דהרמב"ם משום גזרה כנזכר לעיל, אין הפרש בין כנס ללא כנס:

ונראה לי דתיבת וכו'. וכן כתב ב"ח (ד"ה שלשה) וז"ל, ומה שכתוב במקצת ספרי רבינו אפילו אם לא כנס צריך להעביר עליו קולמוס וכו', ע"כ. ומינה נשמע דאית ספרים דל"ג אפילו:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה