אור ברסלב
קול הרמז נשים יבמות › פרק ג משנה ד

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

יבמות · פרק ג משנה ד

פרק ג משנה ב

הרע"ב ד"ה ורבי שמעון וכו' - לצרור, בשעה וכו'. דלרבי שמעון אחות זקוקה ערוה גמורה כשתי אחיות דמחייב עליהן כרת, ומשום הכי לא אתי עשה דיבום ודחי לא תעשה דאית ביה כרת, דקרא הדין דלצרור אתי ממש לאסור כל אחת כשהן זקוקות כל אחד:

תי"ט ד"ה או אשה וכו' - שכיחי וכו'. לא הוה צריך לזה, כי בתו ובת בתו כל אחת ואחת אסורה עליו, מה שאין כן בהני דמתניתין, דדוקא שתיהן יחד אסורות עליו, אבל כל אחת לבדה מותרת לו מצד עצמה, אם לא היתה קרובת זקוקתו:

ד"ה הרי וכו' - מדרבנן וכו'. דגזרינן ביאה ראשונה אטו שניה: ד"ה ורבי שמעון וכו' - היינו וכו'. סברא זו איתא בפ"ב (יז,ב) ופי' רש"י (ד"ה אבל בחד), שאין שם אלא יבם אחד לשתי יבמות, דודאי כל אחת מהן עליה רמיא:

דריש פרקין. ומש"ה נקטיה תנא בשלשה אחין, משום דהאי מתניתין תנייה משום רבי שמעון:

ד"ה היתה וכו' - דמהו דתימא וכו'. ז"ל רש"י (כח,ב ד"ה ליגזור), אע"ג דהא נמי מרישא שמעינן ליה, התם הוא לרבנן לא גזרינן, דאי נמי אתי למשרי אחיות דעלמא ליכא אלא איסור אחות זקוקה דרבנן, אבל לרבי שמעון דאמר איסור אחות זקוקה ערוה גמורה היא וכו', ליגזור באחד מהן ערוה דלא (יקח)[לייבם] אחותה, דלא ליתי ליבומי אחות זקוקה דעלמא קמ"ל:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה