קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק ב משנה ג
תי"ט ד"ה לא חולצת וכו' - ממעטינן לה וכו'. וטעם ההיתר משום דהאילונית אינה ראויה ליבום, ואין איסור צרת ערוה אלא בהיותה ראויה למצות יבום:
כן כתב נמו"י וכו'. ואפשר לומר דכלל וכל הם שני ריבויים, ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט. וגם לכן האריך התנא לשנות כלל וכו' ולא תני כל איסור ערוה לדיוקי, וכיוצא בזה כתבו תוס' פרק חזקת (ב"ב נו,א ד"ה חייב):
ד"ה אחותה וכו' - מאנוסתו וכו'. כגון ראובן אנס את לאה והוליד בת, וגם שמעון אנס אותה והוליד בת, ונשאום לוי ויהודה ומתו בלא בנים, בת ראובן מותרת לשמעון ובת שמעון לראובן: