אור ברסלב
קול הרמז נשים יבמות › פרק א משנה ד

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

יבמות · פרק א משנה ד

פרק א משנה ג

ואלו מטמאין וכו'. כתב רש"י (יד,א ד"ה על גבי), בית הלל מחמירים בטהרות טפי:

הרע"ב ד"ה בית שמאי וכו' - דרשה דלצרור. וטעמייהו דכתיב (דברים כה,ה), לא תהיה אשת המת החוצה, מכלל דאיכא פנימית, ואמר רחמנא לא תהיה, פי' רש"י (יג,ב ד"ה לא), החיצונה שהיא נכרית ליבם לא תהיה לאיש זר:

ד"ה ובית הלל וכו' - והרי היא וכו'. וקיימא לן (ויקרא כא,ז), ואשה גרושה מאישה, (צב,א) ולא מאיש שאינו אישה, כן פירש הרמב"ם:

תי"ט ד"ה ובית הלל וכו' - פשיטא וכו'. אין זה מחוור, דקושית הפשיטות (יג,ב) היא בין לבית שמאי ובין לבית הלל, ומשני דתנינהו משום בית הלל, לאשמועינן דאפילו תקנתא דרבנן לית להו:

ד"ה כל הטהרות וכו' - שהוא מההתפעל וכו'. שכח כל פסוקי גדידה שבמקרא, אבל עיקר הדרשה הוא משום דכיון דאיכא למטעי ולומר דלא אתא קרא אלא לגדידה, לימא בלשון קצרה תגודדו, ע"ד (בראשית מא,יד) ויגלח ויחלף שמלותיו. ומה שדקדק בלשון אגודה אינו מחוור, שאף על פי שאמרו לשון אגודות היינו לפירוש הענין, אבל גם גדודים ר"ל הוא חיבור אנשים, ואם כן כונת הפסוק, לא תעשו שני מיני גדודים, היינו שריטה וגדודי חיילים. ובהכי אתי שפיר דלא נקט קרא לישנא דשריטה כדנקט באתרי אחריני, (ויקרא כא,ה) לא ישרטו, (שם יט,כח) ושרט לנפש:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה