קול הרמז נשים· רבי משה זכות
גיטין · פרק ג משנה ד
כרקום. מחלק בירושלמי בין כרקום של אותה מלכות שאינן הורגין, מה שאין כן כשהם של מלכות אחרת שהם לסטים גמורים, וכ"כ הטור
באבה"ע ססי' קמ"א:
הרע"ב ד"ה המטרפת וכו'. בפ"ג דתענית מ"ז, פי' הר"ב מתחבטת ומשתברת:
תי"ט ד"ה והיוצא וכו' - של ישראל וכו'. זו משלו, שלא נמצא לא בהרמב"ם של מגדל עוז ולא בשל כסף משנה, אם לא שנאמר דפירושו זה הוא ממ"ש (הרמב"ם הל' תרומות פ"ט ה"ב), והניחוהו בבית הסקילה, דמשמע דהיינו בבי"ד של ישראל ששם היה בית הסקילה, כדתנן בפ"ז דסנהדרין מ"י (עי' פ"ו מ"א), אבל הא לא הוי בהדיא, אם לא שנאמר דנפקא ליה ממ"ש הרמב"ם (שם), חלוקה יתירה דמי שנגמר וכו', ע"ש. וכן פי' הכסף משנה דמיירי בבי"ד של ישראל: