קול הרמז נשים· רבי משה זכות
גיטין · פרק ג משנה ב
הרע"ב ד"ה רבי יהודה וכו' - דגזר וכו'. ולא חשביה גזירה לגזירה, אלא כולי חדא גזירה דאסרו בכל דטופסין בכלל. אבל רבי אלעזר פי' רש"י (כו,א ד"ה שטרות), דחשביה גזירה לגזירה:
תי"ט ומקום וכו' - ובש"ס וכו'. ותנא שייריה, דסמך אמאי דתנן בפ"ט מ"ג, גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם:
ומתני' רבי אלעזר וכו'. והא דלא תנן בהדיא רבי אלעזר אומר, נראה לי דמכאן סיוע להרמב"ם בחיבורו (פ"ג ה"ז), דפסק כוותיה, כדכתב התי"ט בסמוך, וטעמא משום דסתמיה הכי משמע דהלכתא כוותיה:
ד"ה רבי אלעזר וכו' - ומפרקינן וכו'. נראה דמעיקרא שנה רבי דתנא קמא ורבי יהודה דפליג עליה, ואח"כ שמע הא דר' אלעזר מפי תנא אחר ושנאה, ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה. ובהא ניחא מאי דקשה איך לא כתב רבי דברי רבי אלעזר בתריה דתנא קמא ולבסוף דרבי יהודה דמחמיר יותר מרבי אלעזר, שכך הוא הסדר דתנא בתרא לטפויי אתא: ד"ה חוץ מגטי וכו'. - ודייקי וכו'. מלת חוץ דייקי, דמשמע דגטי נשים אינן נכללים כלל עם כולן, דאי הוי כשרים בדיעבד לא הוו חוץ מכולן: