אור ברסלב
קול הרמז נזקין שבועות › פרק ז משנה א

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

שבועות · פרק ז משנה א

פרק ו משנה ו

תי"ט ד"ה נשבעין וכו' - ופירש הר"ן וכו'. כל זה הענין הוא מדברי הרא"ש (סי' א), אלא דלא מטי ביה מכלל דאם אינו ענין, אלא ז"ל, [ולקח בעליו ולא ישלם למה לי] לומר על כל הנשבעין שבתורה שמי שעליו לשלם הוא נשבע כשכיר (לפנינו ל"ג כשכיר), ע"כ. ולפי זה הו"ל שכיר בנין אב לכל הנשבעים. ומ"ש הר"ן (ד"ה מנא לן) גבי עד אחד, סלקא דעתך אמינא שלא אמרה תורה וכו', קשה דהא כתיב (דברים יט,טו) לא יקום עד אחד וגו', ואמרינן (מ,א) הא לשבועה (קאי)[קם], וכתב רש"י בפירוש החומש וז"ל, אמר לחברו תן לי מנה שהלויתיך אמר לו אין לך בידי כלום ועד אחד מעידו שיש לו חייב להשבע לו:

ד"ה ואלו וכו' - ליכא למימר וכו'. זה אינו כלל גמור, כדכתב יבין שמועה דף כ"ח (ש"ג פ"ב ס"ג), וכל שכן ששם כתב (בהל"ע) וז"ל, והתוס' (לט,א ד"ה ואלו) העלו [שצריך לחלק] דכל היכא דתני עניינים רבים אע"ג דקתני ואלו אמרינן תנא ושייר וכו', עיי"ש:

אין נוטלין וכו'. לי נראה לפרש דהוא אמינא דנוטלין בלא שבועה, ואי לא טעין אשתבע לי קמ"ל לא תפרע אלא בשבועה, דאפילו לא טעין אנו טענינן ליה, כדאמר במכילתין דף מ"א א':

סד"ה השכיר וכו' - וברי וכו'. פי' דטעין ברי ואנו חוששין שהוא שקר: וטעין וכו'. קשה דאם כן היכי אמרינן (מה,א) שהשכיר נשבע להפיס דעתו של בעל הבית, איך יתפייס במה שהוא טוען ברי. וי"ל שהוא

מתחילה טוען ברי אבל כשרואה שהשכיר נשבע מסתפק בעצמו שמא אינו זוכר האמת:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה