קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
עדיות · פרק ח משנה ו
תי"ט ד"ה ומעשר שני וכו' - ולא מייתי וכו'. הא לא קשיא, דהתם (שבועות טז,א) בעינן לאשכוחי תרי תנאי יחד. ותו דמייתי (שם) ברייתא דרבי ישמעאל ברבי יוסי לתירוצי מאי דקשיא מדידיה אדידיה, ועיי"ש. אבל על עיקר מחלוקת דהרמב"ם והראב"ד (הל' בית הבחירה פ"ו הי"ד), נראה לי דבהאי פליגי, דהרמב"ם סבר דהא דתנא סתם במעשר שני (פ"א מ"ה) לא פליג אדעדויות, אלא דהתם משום קנסא מטינן בה, כיון דפדה בטהור בריחוק מקום אסור כדתנן בפ"ג מ"י דמעשר שני. ואיברא דהרמב"ם סבר בשלהי הל' מעשר שני (פי"א ה"ד) דבכל זמן חייב לבער ולהתודות, אבל שם (ה"ו) כתוב דמכל מקום מצוה הוא להתודות במקדש, הלכך הפודה בטהור בריחוק מקום קנסוהו, דאי ליתיה למקדש שאין יכול לעשות המצוה כתקנה ירקבו. ובהאי דייקא מתני' (פ"א מ"ה) דפתח במקום ומסיים במקדש, וכן העתיקו הרמב"ם בפ"ז הט"ו והט"ז דהל' מעשר שני. וראיה גדולה לסברת הרמב"ם מה דלא מייתי האי מתני' בשום דוכתא וכדכתב התי"ט משום דאינו מן השם, אבל הראב"ד סבר דטעם דמתני' הוא דלא קדשה לעתיד לבוא. וקשה לענ"ד אמאי שבק ההיא דעדויות דבחירתא היא והלכתא כותיה אפילו נגד סתמא אחריתי, כדאמרינן בפרק תפלת השחר (כז,א) דהלכה כרבי יהודה דאמר עד ארבע שעות דתנן בבחירתא כותיה, ואע"ג דפליג אדרבנן דאולמייהו בסתמא. ועוד י"ל ועיקר דס"ל להרמב"ם דההיא (פ"א מ"ה) דאם אין מקדש ל"פ אדרבי יהודה (פ"ג מ"י), דהתם היינו טעמא משום דקי"ל דאין מעשר שני נאכל בירושלים אלא דוקא בפני הבית, כדאמרינן במכות דף י"ט ב' והביאה הרמב"ם רפ"ב דמעשר שני, ולכך אם אין מקדש אינו מועיל במה שיעלה שם הפירות, ולפדותו במקומו נמי אי אפשר דהלקוח אינו נפדה בטהור בריחוק מקום, ולכן פתח במקום וסיים במקדש, וה"ק מזיד יעלו ויאכלו במקום, פי' אעפ"י שאינו בנוי ואין לו חומה, שלכן לא תני ויאכלו בירושלים, דהוה משמע ירושלים הבנויה, אלא במקום כמות שהוא, ואם עלו ואין מקדש ירקבו לפני ה', וכדאיתא בגמרא הנזכר: ד"ה שקדושה וכו' - לתרץ וכו'. ועוד י"ל כמ"ש התי"ט עצמו ריש מסכת מדות [בפתיחה], שבנין בית שני היה מעין דיחזקאל בהרבה דברים, מפני שביאה שניה היתה ראויה שתהיה גאולה לעולם, ושיהיה המשיח ויבנה בית המקדש דיחזקאל בשלימותו באופן שהיתה התחלת הגאולה הנצחית, ולכן מן הדין שלא תתבטל עוד קדושתה. ובזה אתי שפיר מה שלא נתקדש לעולם אלא מה שהחזיקו עולי בבל בלבד ולא מה שאחר כך הלכו ונתפשטו בארץ ישראל לפי ריבויים, והטעם שדוקא אז בזמן אותה הביאה היתה ראויה לגאולת עולם מצד עצמה, והו"ל כשלוחי משיח צדקנו שכבר קדם להולד בחרבן בית ראשון כמ"ש באיכה רבתי, וטעמא לפי שאילו זכו היה נגלה בביאה שניה: