אור ברסלב
קול הרמז נזקין סנהדרין › פרק ז משנה יא

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

סנהדרין · פרק ז משנה יא

פרק ז משנה י

מעשה וכו'. נראה דהיינו מעשה שדים:

הרע"ב ד"ה שנים לוקטים וכו'. הא דלא תני נוטעים, משום דאמרינן בגמרא (סח,א) דחכמת קישואים זו למדה רבי עקיבא תחילה מרבי

אליעזר ולא סברה וחזר וגמרה מרבי יהושע וסברה. ונראה דהא נפקא לגמרא (שם) מדאמרינן דאמר רבי עקיבא לרבי אליעזר למדני בנטיעת קישואים, ורבי אליעזר אמר דבר אחד ונתמלאה כל השדה קישואין, וחזר רבי עקיבא ואמר לו למדתני נטיעתן למדני עקירתן, ורבי אליעזר אמר דבר אחד ונתקבצו כולן למקום אחד. מכאן נדייק מדאמר למדתני נטיעתן שלמד ודאי הנטיעה, אבל העקירה לא יש גילוי שלמדה. ואם כן מדוייק כאן לשם רבי יהושע, מזה נלמוד שהעקירה לא השכילה היטב מרבי אליעזר אלא מרבי יהושע ומשום הכי נקט לה בלקיטה, ודוק:

תי"ט ד"ה ולא וכו' - לכאורה וכו'. לפ"ד כך הוא דפליגי אהדדי, דאי לא תימא הכי אם כן רבי עקיבא היינו ת"ק, דאמר העושה מעשה חייב והאוחז את העינים פטור, ומאי קמ"ל תו רבי עקיבא, לכן י"ל דת"ק ס"ל דחייב מלקות משום לא תעוננו. וע"כ לא אמר פטור כמ"ש רבי עקיבא דאמר פטור, ור"ל אבל אסור וכדאמר אביי, כדמייתי ליה התי"ט לקמן. וטעמיה דרבי עקיבא הוא כדכתב הרמב"ם (הל' ע"ז פי"א הט"ו) דהוי לאו של אזהרת מיתת ב"ד, והכא איירינן דוקא במכשפות בפנינו שנראה מיותר דהא מתני' איירי במכשף, אלא שכוונו להסביר טעמיה דרבי עקיבא, דדוקא דעבדי במכשפות הוא דהאוחז את העינים פטור, מה שאין כן בברייתא דלא איירי כלל במעשה כשפים אלא או בלחשים או במעשה שדים והיא היא ההיא קמייתא דהרמב"ם. ובזה מיושבים תרי לישני דהרמב"ם דנתחבטו בהם כמה גאוני עולם, ולא צרכינן לתירוצא דהר"ר יהושע דלקמן, דאתרו ודלא אתרו ביה, שהרי בפי' דבר הרמב"ם (שם) שבדין ח' וט' דמחייב מלקות כתב איזהו מעונן, וקאמר תרי גווני האמורים בברייתא (סה,ב), ורבי עקיבא מודה בשניהם וכדכתב הכסף משנה שם. ומ"ש בדין ט"ו דפטר האוחז את העינים ממלקות כתב, המכשף חייב בסקילה והוא שעושה מעשה אבל האוחז את העינים וכו'. ונמצאת למד דלא מזכי שטרא לבי תרי כמו דכתב התי"ט, בברייתא עסקינן במעונן ובמתני' במכשף:

הלכך וכו'. אין זה הכרח, דאביי קאמר שלשה דברים, חייב ופטור ומותר, דהיינו העוסק בספר יצירה, ומה ענין רבי עקיבא לזה לומר הלכה כוותיה במה שלא דבר בו. ומכל מקום נקטינן כרבי עקיבא בשני דברים דחייב ופטור:

ד"ה ולא כו' - מעשה וכו'. בעל טורי זהב בשו"ע יו"ד סי' קע"ט סט"ו כתב, דכיון שלעיני הרואים נראה פועל גמור חשוב מעשה, וע"ע שם ביישוב שתי לשונות הרמב"ם הנז"ל:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה