קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק ז משנה ח
תי"ט ד"ה וחכמים פוטרים וכו'. מאן חכמים ר' מנחם ברבי יוסי, גמרא (סו,א):
מוכרח וכו'. פי' משום דבמשנה ה' לא קתני שיברך שם בשם אלא שיפרש את השם:
והרמב"ם וכו'. עדיפא מניה הוה ליה למימר, דהכי פסק בהדיא כחכמים פ"ה דהל' ממרים ה"ב:
תימה וכו'. י"ל כדפי' רש"י (לעיל) (סו,א ד"ה בנקבו), דר' מנחם לא ס"ל [הא דלעיל נו,א], דבעינן שיברך שם בשם. ונראה לי דהנהו תוס' דשבועות (לו,א ד"ה בנקבו) אשתמיטינהו הא דרש"י דהכא, דהא הא דהתם דתניא בשבועות היא ברייתא דהכא דר' מנחם בר' יוסי היא דתרווייהו, דהכא לא אקשו תוס' מידי משום דחזו להא דפי' רש"י דר' מנחם לא ס"ל וכו'. ואי לא דמסתפינא אמינא דהרמב"ם סבר דאי קרא לא אתא אלא למברך שם בשם, לימא בנקבו יומת, דמיתורא דקרא הו"א דהיינו שמפרש שם המברך ונוקב הוא שם המבורך, אבל ר' מנחם בר' יוסי דייק בנקבו שם, ששם הוא מיותר. והכי תניא מה ת"ל שם, הרי שיתור שם קא דריש למקלל אביו ואמו באם אינו ענין, כדפי' רש"י ולא מטעמיה, דלעולם ר' מנחם בר' יוסי ס"ל דצריך שיברך שם בשם מיתורא דבנקבו: