קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק ו משנה ו
תי"ט ד"ה נתעכל וכו'. אע"ג דמן והקרובים עד סוף המשנה קודם לנתעכל הבשר, י"ל דאיידי דמיירי במילי דנהרג סיים לכל ענייניה, והדר תני מילי דקרובים:
ד"ה ולא וכו' - דהאי וכו'. הא לא קשיא, די"ל דנטר ליה לבסוף. ועוד דק"ו הוא דאפילו לפירוש השני מכי חזו צערא פורתא שהוא בתוך ימי האבלות הוא מכופר ואפ"ה נדחה האבלות, וכש"כ לפירוש הראשון שלא נתכפר עד גמר העיכול שהוא זמן ארוך לאחר גמר ימי האבלות: