אור ברסלב
קול הרמז נזקין סנהדרין › פרק ו משנה ב

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

סנהדרין · פרק ו משנה ב

פרק ו משנה א

וידויו. קשה דדילמא מיתתו היא כפרה לו. וי"ל דאמרינן בגמרא (מד,א), שבכלל וידויו הודה שבא על נערה מאורסה, ולכן נסקל אעפ"י שה' אמר שישרף, ונמצא שאלמלא התוודה לא יסקלוהו ולא היה לו כפרה:

היום. לאו דוקא היום אלא ר"ל בעוה"ז שהרי אין המיתה מכפרת עד שיתעכל הבשר וכדלקמן במ"ו. א"נ י"ל שכיון שנשרף ונעשה אפר

היינו [הוא] יותר מעיכול הבשר, וא"כ היום הזה דוקא, דמ"ש לעוה"ב הוא עולם הנשמות:

הרע"ב ד"ה ותן וכו' - עצמו וכו'. קשה לי שעכן לא נהרג על פי עצמו, כי גזרת ה' היתה שמי שילכד בגורל ישרף באש. וי"ל דהויא ליה כההיא דאליהו בהר הכרמל שישראל האמינו בנבואתו:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה