קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק ג משנה ד
הקרובין. הקדים פסולים לקרובים, אע"ג דקרובים שכיחי טפי. אלא דנקט למאי דסליק מיניה לעיל מ"א, אי היו קרובים או פסולין:
תי"ט ואלו וכו' - אבות וכו'. נראה לי ששם אב יתייחס גם לראשון, כמו (בראשית מה,ח), לאב לפרעה:
ד"ה אביו וכו' - מבואר וכו'. במחילה מכבודו אין זה מבואר במקרא, שצריך להדרש בעדות בנים. ולעד"ן דפשוט הוא דברא כרעא דאבוה, והוא הוא עצמו, ולכן לא נקרא האב והבן שני ובן הבן שלישי, ודוק: ד"ה וחורגו כו' - למתני וכו'. כתבו תוס' (כז,ב ד"ה ואלו), דאצטריך דסד"א כיון דחורגו כבנו ובן הבן פסול, כדאיתא פרק יש נוחלין (קכח,א), דה"ה בן חורגו קמ"ל: