קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
מכות · פרק א משנה א
פתיחה:
תי"ט ד"ה לשון וכו' - ונסמכת וכו'. קשה לי דאמאי שביק טעמא דגמרא (ב,א) דתנא קאי אסיומא דמתני', כדכתב התי"ט בסמוך. ונראה לי דהרמב"ם מדייק דבגמרא לא אמר תנא מסנהדרין סליק כמ"ש בכמה מקומות, כגון בשבועות דאמר (ב,ב) תנא ממכות סליק, אמר תנא התם קאי כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה, ואין הכונה לתת טעם לסמיכות אלא להבנת לשון המשנה, ולכן חידש משלו טעם נכון דוקא לסמיכות מסכת מכות לסנהדרין:
משנה א:
הרע"ב ד"ה אלא וכו' - משום וכו'. והצדיקו את הצדיק והרשיעו וגו', ה"ג בגמרא (ב,ב):
והיה וכו'. וה"ק קרא (דברים כה,א) ונגשו אל המשפט ושפטום, פי' גמרו הדין וחייבו את הצדיק על פי שני עדים, ואחר כך באו עדים
והצדיקו:
תי"ט ד"ה אלא וכו' - והצדיקו וכו'. ז"ל רש"י בפ"ק דסנהדרין דף י' א' (בא"ד משום), צדקת צדיק למה הוזכרה כאן וכי מפני צדקת צדיק מתחייב רשע מלקות, ע"כ. וה"ק בגמרא וכי משום דהצדיקו הצדיק והרשיעו מתחייב רשע. תינח והרשיעו אבל והצדיקו לא איריא. אבל הכא ארכביה אתרי רכשי, חדא משום יתורא ועוד משום דלא איריא צדקת צדיק:
ד"ה שהוא וכו' - דכריתות וכו'. קשיא דשאני התם [בכריתות] דאע"ג דקי"ל אין אדם משים עצמו רשע, כבר תירצו תוס' פ"ק דמציעא דף ג' ב' (סד"ה מה אם), דהתם הוא עושה תשובה, כשאומר מזיד הייתי דפטור מקרבן, ואינו רוצה להביא חולין לעזרה, אבל הכא לא שייך לומר כן: