קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא קמא · פרק ד משנה ב
תי"ט ד"ה ואינו וכו' - דלא תנינן וי"ו וכו' למ"ד אינו מועד בלא וי"ו שנראה מיותר, כדאמרינן בגמרא (לז,א) לסיועי, ולמ"ד ואינו תנן י"ל דבא לרבות איפכא, כגון מועד לשאינו מינו או מועד לבהמה:
מסקינן כו'. כ"כ הרי"ף (סי' עו) והרמב"ם (הל' נזקי ממון פ"ו ה"ח) והרא"ש (סי' ד), אבל התוס' (לז,ב ד"ה שור) חולקים, ומש"ה לא כתבו הר"ב. ולפ"ד מתניתין דייקא כרי"ף וסיעתו, דהו"ל לקצר ולשנות מועד למינו ולא לשאינו מינו:
ד"ה אמרו כו' - ותמיהני כו'. עדיפי מינה הו"ל לאתמוהי, דהתם (בפ"ב) כתב נמו"י (סי' מה ד"ה שיהו התינוקות) דסגיא במשמוש התינוקות (אמרי)[אפילו] בפעם אחת, וכאן אמר (ד"ה בשבתות) דצרכינן משמוש באותן שבתות. אלא דיש לחלק דשאין הימים רצופין דאז בעי טפי, אבל ברצופים אפילו בלא משמוש סגי בשלשה ימים: