קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא קמא · פרק ב משנה ג
הרע"ב ד"ה ועל הגדיש כו'. ל"א דמשונה הוא, רש"י (כב,א ד"ה משלם חצי נזק):
תי"ט ד"ה על החררה כו' - דבגדיש כו'. אבל אי שקלה מרשות הניזק ואכלה (ברה"ר)[במקום אחר] אינה משלמת אלא מה שנהנית, נמו"י (סי' מ ד"ה על החררה):
ד"ה ועל הגדיש כו' - צרורות כו'. לפי הנראה משטחיות דבריו לא ידעתי מנין לו זה, שהרי לריש לקיש (כב,א) דאוקי מתני' באדיי, ס"ל דעל החררה משלם נזק שלם ועל מקום הגחלת חצי נזק ועל כל הגדיש פטור, ור' יוחנן סבר דעל החררה ועל מקום הגחלת נזק שלם ועל כל הגדיש חצי נזק דהוי חציו דכלב, והיינו צרורות כפי' רש"י. אבל האמת הוא דמדלא הזכיר הר"ב כלום על מקום הגחלת נראה דס"ל כהרשב"א (ד"ה בשלמא) ודו"ק: