אור ברסלב
קול הרמז נזקין בבא מציעא › פרק ט משנה ח

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

בבא מציעא · פרק ט משנה ח

פרק ט משנה ו

הרע"ב ד"ה המקבל כו' - מעות וכו'. כ"כ רש"י (במתני'). וי"ל למה לא כתב כן (הר"ב) במשנה ו', שלא כתב אלא כך וכך כורין ולא הזכיר מעות. נראה שרצה להסביר הטעם למאי דתנן, חטים יזרענה שעורים, דקשה למה כן, והלא הוא התנה כך וכך כורין חטים, ומסתמא כונתו היתה משל קרקעו, ולמה יוכל לשנות, לזה פי' שהתנה עמו ליתן לו אם ירצה מעות:

תי"ט המקבל וכו' - ישנה וכו'. אפילו לזרעה שעורים:

אני וכו'. קשה לי דבשלמא לרש"י טעם דלכחוש ארעא וכו', הוא טעם שגור בפי הבריות, וכדאיתא בגמרא (קד,ב), אמרי אינשי לכחשא ארעא ולא לכחוש מרה, אבל להרמב"ן ז"ל קשה לומר אני רוצה שעורים ולא חטים, אינה סברה ולמה ניחוש לה אם הוא לא טען אותה, וזו היא סברת רש"י. נראה לי דהרמב"ן ז"ל סבר דלא אמרינן ליכחוש ארעא לכתחילה להתיר זרעה חטין, שהרי הוא התנה בזריעת שעורים משום דחש לכחשא דארעיה, משא"כ לעיל במתנה לזרעה שומשמין דמכחשי, ולא חש לכחשא דארעיה גלי דעתיה דחש לכחשא דמרא. ומ"ש התי"ט וכן מפרש המשנה בקבלנות עכ"ד המגיד, כד נאים ושכיב אמרה, דכיון דכתב הרמב"ן דלא ישנה משום דיכול לומר בזו אני רוצה, א"כ אי אפשר לפרש המשנה בקבלנות, דתנן יזרענה שעורים, וגם הרב המגיד לא כתב כך כלל, ולפי זה כל מ"ש בכל דבור זה ליתיה:

אלא וכו'. אדרבה שלו אינה טענה, דשאני דמשנה ז' דחיטי שדהו יפות, מסתמא כך הוא דעת כל אדם, משא"כ במשנה ח':

מאי דוחקייהו וכו'. ואילו לפי דרכו קשה לי עוד, דמאי דוחקיה דהתי"ט, והלא פליגי בסברות דרש"י קשיא ליה מאי דאקשיננן לעיל, וה"נ קשה להרמב"ן הנז"ל:

לא קשיא משום וכו'. הא גופא קשיא, דאי איכא אנפא להאי ולהאי, אמאי א"ר פפא (קד,א), דאיתא בהאי ליתא בהאי:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה