אור ברסלב
קול הרמז נזקין בבא מציעא › פרק ז משנה י

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

בבא מציעא · פרק ז משנה י

פרק ז משנה ט

מתה. נראה לי דאשמועינן אפילו פשע בה ויצאה לאגם ומתה כדרכה דאף זה אונס, דמלאך המות מה לי הכא מה לי התם, כדאיתא בפרק

המפקיד (לו,ב), ולא אמרינן הבלא דאגמא קטלה, כדאמר שם אביי: תי"ט ד"ה העלה וכו' - או וכו'. ותני העלה לרבותא, משום דסתמא הוא העלה שמה לטובתה שהיה מרעה שמן וטוב, וכדמוקי לה בגמרא

(לו,ב) אליבא דאביי. וגם בודאי דסמך על שיוכל לשמרה מנפילה ואפ"ה חייב אפילו תקפתו בנפילה, וכש"כ כשעלתה מאליה שלא ברצונו והוא יכול למנעה:

ד"ה ומתה וכו' - למחוק וכו'. נראה לי דברישא לא תני ומתה, משום דעלייה ונפילה שווין אהדדי דתרווייהו הוו בתקיפה, אבל בסיפא הוסיף ומתה, לאשמועינן דלא שויא נפילה לעליה אלא שהנפילה היתה באונס דומיא דמתה. ועוד נראה דאע"ג דבגמרא בפ"ג (לו,ב) ל"ג ומתה וכדכתב התי"ט, אין משם ראיה כמ"ש הוא דל"ג לה, דאדרבה משם ראיה דגרסינן לה, דאי תנן סתמא ונפלה ולא ליתני ההיזק דמיתה, היה במשמע ומתה או נשברה וכדכתב הרמב"ם, וא"כ לא היה מקום לדיוקי הא מתה שם פטור, דלא מצית לדיוקי הכי בנשברה, אבל השתא דתנן ונפלה ומתה שר"ל שמתה מחמת נפילה, דייקינן שפיר הא לא מתה מחמת נפילה פטור:

ד"ה מתנה כו' - ותמיהני וכו'. אין זה מן המתמיהים שהרי כיון דהקדימו תוס' (צט,ט ד"ה כך) לומר דלא לחייב באונסין, ממילא ממעטינן סברת רש"י וכל דכוותה. וכן בב"ק (עט,א) דבעי גמרא אם תקנו משיכה בשומרים, ופי' רש"י אם תקנו, שלא יתחייב שומר בשמירה עד שימשוך, ששם גילה רש"י דעתו בהדיא דלהתחייב קאמר, והצריכו תוס' בכמה ראיות לפרש דלחזרה איירי, והיא נמי סברת הרא"ש והטור, ולא הזכירו שם רש"י ז"ל, אלא דגם התם התחילו בלשון שלילה לאפוקי סברת רש"י וחביריו. ואם תמיהת התי"ט על התוס' היא, איך יפרשו מתני' דהכא שלא יהא מתנה על מה שכתוב בתורה, האי לאו כלום, דלדידהו ולהרא"ש וטור, כיון שסלק בעל הבהמה שמירתו מעליה מדעת השומר קמה לה ברשות שומר לשמרה, וא"כ האי תנאי דמתני' מיירי קודם שסלק בע"ה שמירתו שעדיין לא נתחייב שומר, ואז הוא שהתנה שאינו משתעבד אלא על מנת להפטר:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה