קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא מציעא · פרק ו משנה ג
תי"ט ד"ה אפילו וכו' - שלא חש וכו'. פי' דבשלמא אי הוה ס"ד דטעמא דחיובא משום שהרבה בהילוך, היה צריך התנא למעוטי סברא זו
ולמתני אפילו זו קצרה, אבל השתא דטעם משום אוירא כדבסמוך, ה"ה שוה ה"ה קצר. וכי תימא ליתני תרווייהו לאשמועינן הך, לזה אמרו דלא חש להו משום דבלאו הכי יש גילוי במתני' לטעם דעניינא, והיינו במאי דמפליג בסמוך בין הוחלקה להוחמה, כדכתב הר"ב והוא מן הגמרא (עח,א): ד"ה חייב וכו' - ודוחק וכו'. לא ידענא מאי דוחקא ,כי אין פי' התוס' (עח,א ד"ה כגון) מחמת דוחק זה, אלא לאוקמיה אליבא דמ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב, וע"ע:
ד"ה השוכר וכו' - כמו וכו'. והכי גרס ברי"ף והרמב"ם והרא"ש: