קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא בתרא · פרק ט משנה י
בן עזאי. מכאן מדקדק ר"ש (ר"ה דירוש') (בירושלמי ר"ה פ"א סה"א. שקלים פ"ג ה"א ר' שמואל ב"ר יצחק), שבן עזאי תלמיד וחבר לר' עקיבא מדאמר ליה לשון זה (דהול"ל שבא רבינו ולא שבאת, רשב"ם), והכי איתא במכילתין (קנח,ב בשם ר' שמאלי):
הרע"ב סד"ה מודה וכו' - כר' עקיבא. הכי מוכח בגמרא דשקלים (שם) (בן נירו?) אליביה:
תי"ט ד"ה נפל וכו' - בריש ב"מ וכו'. נראה לי דשאני התם (ב"מ פ"א מ"א), דכל אחד טוען ודאי, אבל בכאן יורשי הבן באים מכח ספק שמא האם מתה תחילה, ואילו היה לה בן אחר הוא יורשה ודאי, וס"ל ממש כההיא דפרק החולץ (לח,א) שהביא הרשב"ם (במתני'), מספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא:
ד"ה מודים וכו' - דירושת וכו'. ואין טעם בזה הטעם, דהא אפילו למ"ד דירושת הבעל דרבנן, הלא חכמים עשו לה חיזוק כשל תורה, כדכתב הר"ב בפ"ט דכתובות מ"א: