קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא בתרא · פרק ח משנה א
תי"ט ד"ה יש וכו' - יש נוחלין וכו'. לי נראה דתני מנחילין, משום הא דתנן לקמן מ"ה, אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימים, דהתורה נתנה רשות לאב להנחיל לבנים למי שירצה, וכדכתב הר"ב (שם): ד"ה ואלו וכו' - שכתבתי וכו'. האי טעמא לא שייכא הכא, כי איך לינקוט מאי דסליק מיניה ולמתני אלו לא נוחלין וכו', אם עדיין לא פירש שיש ג' מדרגות בנחלה, דאלו נוחלין וכו' ואח"כ ראוי לומר דיש דלא נוחלין ולא מנחילין:
ד"ה והבנים וכו' - ותימא וכו'. י"ל דאה"נ, דהוה מצי לאקשויי על הרישא, אלא נקטיה על הסיפא, דפשטה איירי בירושת הבנים את האב, ובה מיירי קרא (במדבר כז,ח), דאיש כי ימות וגו':