אור ברסלב
קול הרמז נזקין בבא בתרא › פרק ו משנה ד

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

בבא בתרא · פרק ו משנה ד

פרק ו משנה ג

וכן וכו' בית וכו'. יש לדייק אמאי לא ערבינהו, המוכר מקום לחבירו וכן המקבל מחבירו לבנות לו בית חתנות וכו'. י"ל דהו"א דדוקא לבית חתנות ואלמנות בונה ארבע על שש אבל בית סתם ליסגי בארבע על ארבע, כדאיתא בסוכה (ג,א):

הרע"ב ד"ה הכל כו' - איכא וכו'. איברא שמן הגמרא (צח,ב) נראה לכאורה דל"ג בדברי ת"ק אלא ראיה לדבר, משום דבעי ראיה לדבר מאן תני לה, ואי גרסינן בדת"ק היכל, נראה שלא איכא ספיקא. אבל משום דבירושלמי (ה"ב) גרסינן היכל וכותליו, וגם שדוחק גדול לומר כדכתב הרשב"ם דת"ק לא קאמר אלא ראיה לדבר, ע"ע. לכן נראה לי דשפיר גרסינן לכולא מילתא, ועיקר הבעיא היא להבין דרשב"ג דאמר הכל כבנין ההיכל, אי איהו בניחותא וסייע לת"ק לומר שדיני בנין בתים יש ללמדם מן ההיכל, או אם הוא בתמיהה. ואם הוא בניחותא נפרשהו כמ"ש הר"ב שרשב"ג אומר וכו'. והרמב"ם פי' הענין ולא המלות. ומיהו קשה דבירושלמי ל"ג גרידא אלא וכותליו, דקשה מה שהקשה התי"ט:

תי"ט ד"ה ראיה לדבר היכל וכו'. בגמרא (צח,ב) והרי"ף והרא"ש (סי' יג) ובמגיד משנה (פכ"א דהל' מכירה הי"ד. לפנינו גרס היכל) ל"ג היכל. והכי מוכח בגמרא, דבעיא ראיה לדבר מאן קתני לה, איכא דאמר רשב"ג קתני לה והכי קאמר ראיה לדבר מנין ארשב"ג הכל כבנין ההיכל. ופשיטא דלהאי איכא דאמר דל"ג היכל. וכמו כן לאיכא דאמר אחרינא ל"ג ליה. דהכי אמרינן שם, ואיכא דאמר ת"ק קתני לה ורשב"ג אתמוהי קא מתמה והכי קאמר ליה לת"ק ראיה מנין מבנין היכל אטו כולי עלמא כבנין היכל עבדי. ופי' רשב"ם וז"ל, תנא קמא קתני לה, והכי קאמר ת"ק וראיה יש לדבר וקפץ רשב"ג והפסיק את דבריו ואתמוהי קא מתמה כבנין היכל אתה רוצה לעשות וכו', ע"כ. והרי שגם לזה איכא דאמר הזכיר ת"ק היכל, אלא אמר וראיה יש לדבר, ורשב"ג הבינו שהיה רוצה לומר היכל אלא שהפסיקו, ותמה עליו. ולא ידעתי למה התי"ט לא העיר בזה:

שהיה עם וכו'. ואע"ג דא"כ היל"ל בארכו ורחבו, נפקא מינה בשאין האורך והרוחב שוים:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה