אור ברסלב
קול הרמז נזקין בבא בתרא › פרק ב משנה יב

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

בבא בתרא · פרק ב משנה יב

פרק ב משנה יא

לא יטע. צריך להבין למה משנה התנא מתני' מכל מתני' דלעיל, ואמאי לא תני מרחיקין אילן משדה וכו' ארבע אמות. ולפ"ה שכתבו התוס' (כו,א ד"ה אחד) בשמו ניחא, דס"ל דתנן אחד גפנים וכו', משום דשייך בהו כלאים, ומש"ה תני לא יטע משום איסור אחר הרביע עליה:

גפנים. קשה דאמאי לא יסמוך גפנים לשדה אילן, והרי הוא הניזק שהעופות פורחות מן האילן על הגפנים:

הרע"ב ד"ה אלא וכו' - צריך וכו'. כ"כ הרמב"ם בפ"י מהל' שכנים ה"ח, לפי מ"ש המגיד משנה בשם הר"י ן' מיגש, אבל לפי' רש"י צריך

להרחיק יותר מארבע אמות, ע"ע. וא"כ קשה דאמאי לא תנייה תנא דידן במתני' דלא תני אלא ארבע אמות. וי"ל דהרחקה זו תלויה באומד הדעת, וכמ"ש מור"ם בחו"מ (סי' קנ"ה סכ"ה):

תי"ט ד"ה אחד וכו' - תיסק וכו'. לא ידעתי איך תיסק אדעתין לומר כן, כיון שטעם ההרחקה הוא שלא לדרוס קרקע חבירו מה לי גפנים מה לי כל אילן. ולי נראה דתני גפנים לרמוז טעם ההרחקה שהוא כדי עבודת הכרם:

כתבו התוס' (ד"ה אבל בגפנים) - וכו'. היה קשה לי דסוף סוף כשגדל הדקל והעוף ישב עליו והוא בא ללקוט פירות, מפריח העוף על הזרעים. ואח"כ מצאתי שהרא"ש (סי' כח) לא מודה לתוס':

ד"ה היה וכו'. נמו"י (במתני') אחר טעמו כתב מפרש בגמרא, ואם תעיין שם לא תמצא לו הבנה, וז"ל, לאשמועינן טעמא דמפרש בגמרא, ע"כ. וכן הוא בהגהות הר"ב דילויקיו ז"ל, ופי' שר"ל אע"ג דזה סומך לגדר וכו', הוא פשוט דדוקא לגבי כלאים שייך למתנייה, מ"מ תנייה הכא לאשמועינן טעמא דמפרש בגמרא, כלומר שהוא משום עבודת הכרם:

שמענו וכו'. קשה דמתני' איירי בכולל אפילו אילן סמוך לגפנים, ואדרבה יותר שייך הא במתני', דאין חילוק בין ארץ ישראל לבבל. ומעתה קשה על תי"ט שלא רצה בטעם מהרר"ו כ"ץ (שו"ע סי' קנה סמ"ע ס"ק סג) שכתב שבבא דהיה גדר קאי גם אאילן סמול לגפנים, דממה נפשך לפי טעם הפרחת העופות, אם הגדר גבוה מהאילן הרי הוא מפסיק ואם הוא נמוך הרי העופות יפרחו תחילה על הגדר ולא מיקרי גיריה, ע"כ. ולפי זה לא צרכינן למ"ש בהיה גדר דאשמועינן טובא באילן סמוך לגפנים:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה