קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא בתרא · פרק ב משנה ח
תי"ט ד"ה לא יעשה וכו' - הרמב"ם וכו'. וכן פי' בפירושו וז"ל, ומה שאמר כדי שלא יזיק הוא טעם ההרחקה וכו', ע"כ. אבל בגמרא
(כד,ב) גרסינן, בכדי שלא יזיק, וה"ג רש"י והרא"ש והטור (סי' קנה), ומשמע שהוא דין חדש ולא טעם. מיהו קשה דבהדיא קאמר רב אשי (שם) דאיהו בתרא, מה טעם קאמר. וכמו כן קשה על התי"ט למה לא הקשה זה על הטור. ונראה דהטור דייק בלישניה דכתב (בד"ה מרחיקין גורן קבוע) וז"ל, וכשיעור הזה צריך אדם להרחיק [גורן קבוע] מנטיעותיו של חבירו ומנירו של חבירו, ע"כ. וה"ק הגמרא, דמעיקרא ס"ד דמרחיק מנטיעות שיעורו בציר מחמשים אמה דגורן קבוע, ומקשה מאי שנא, ומשני רב אשי מה טעם קאמר, ור"ל ששנה בבא דמרחיק לתת טעם לחמשים אמה דגורן, והיינו דכתב הטור, וכשיעור הזה וכו'. ואפילו גרסינן כדי שלא יזיק, ה"ק לא יעשה אדם גורן וכו' וגם מרחיק משיעור זה מנטיעותיו, ושני העניינים טעמם כדי שלא יזיק:
נמי וכו'. לא היא, דרישא איירי בשדה והכא בתוך שלו, וסד"א דהוי כההיא דלקמן (מי"א), דזה חופר בתוך שלו, משום דאין קלקול הניר ויובש הנטיעות בא מיד אלא לאחר זמן קמ"ל: