אור ברסלב
קול הרמז מועד תענית › פרק ב משנה ד

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

תענית · פרק ב משנה ד

פרק ב משנה ג

על הראשונה הוא אומר. פי' הזקן הנזכר לעיל המתפלל, לפי שיש בברייתא שניה הנזכר בגמרא (טז,ב), תניא שחזן הכנסת שהוא השמש הוא האומר מי שענה, ותנא דידן תנא בברייתא דתני שהזקן הוא האומרו, עיי"ש ברש"י (ד"ה חזן):

תי"ט ד"ה מי שענה וכו' - לפי וכו'. קשה דמאי שייטא דהאי הצלה להר המוריה. ונראה שהוא מה שכתוב בספר הזוהר סוף פרשת וירא

(קכ,ב) וז"ל, דהא צערא דאברהם הוה דבשעתא דאתמר ליה אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה חשיב דקרבניה לא אשתלים ולמגנא עבד וסדר כולא ובנא מזבח מיד וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל, עכ"ל. וזו היא ענייתו בהר המוריה שענהו ה' לצרתו במה שהזמין לו את האיל. וכן (מ"כ)[מצאתי כתוב] גבי הא דאמרין דעני לאברהם אבינו בהר המוריה: ד"ה על השניה וכו' - אבל היא ראשונה וכו'. ולענין ברכת ענינו, הרמב"ם והר"ן סוברים שלא היו אומרים אותו. וכתב הר"ן ששש ברכות הנוספות אין עומדות במקומו, אבל הרמב"ם (בפירושו) והטור כתבו שכוללה בברכת גואל, (והכלבו)[הרד"א] שכתב שאומרה ברכה בפני עצמה, כבר הקשה עליו הב"י סי' תקע"ט (ד"ה וכתב הר"ן). וכן נראה מדתנן לעיל (מ"ב), שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליה עוד שש, משמע דאין תוספת אחר אלא שש ברכות על שמונה עשרה שבכל יום ויום:

ד"ה על השביעית וכו' - מי שענה את דוד וכו'. מלבד מה שכתב הר"ב כתבו התוס' (טז,ב ד"ה ברוך), דהזכיר דוד ושלמה משום דאתקון בית המקדש בארץ, ע"ע:

דאליהו זה פנחס וכו'. לא ידענא מאי קאמר, דעל כרחך מעשה דאליהו היה קודם מאורע דיונה, שהרי יונה הוא בן הצרפית וגם מעשהו בכרמל היה קודם שמואל, ובין יהיה פנחס ובין לא יהיה מיהו אחר שמואל הוה:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה