קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק כ משנה ג
בפושרין. מתניתין יחידאי היא דאף בצונן אסור (גמרא קמ,א):
ואין שורין. בגמרא (קמ,ב) גרסינן שולין, וה"ג רש"י, ומייתי לה דוגמא מפ"ק דביצה (יד,ב) אף מדיח ושולה, דהיינו הך דמתניתין ממש. אבל שורין אינו שייך כל כך דסתם שרייה היא לרכך הדבר השרוי וצריך שהות משא"כ שלייה:
תי"ט ד"ה שפין וכו'. וכן עיקר. ודוגמתו פ"ג דכלאים (מ"ב) אפונין השופין, שר"ל חלקים. ופ"ו דמנחות (מ"ה), שלש מאות שיפה, שר"ל מירוח: