אור ברסלב
קול הרמז מועד שבת › פרק ב משנה ה

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

שבת · פרק ב משנה ה

פרק ב משנה ד

מפני החולה. גמרא (כט,ב). גירסא זו משובשת, דהא אמרינן בגמרא (ל,א) דקתני פטור אגב חייב דסיפא, ואי איתא לגרסא זו דכולל חולה עם התלתא קמאי, הוי ליה למימר דאגב הני תלתא תני פטור, דודאי הני תלת לא שרו לכתחילה. וכן כתב הרמב"ם ז"ל וז"ל, ושיעור זאת המשנה כך, מפני עכו"ם מפני לסטים מפני רוח רעה פטור, ואם בשביל החולה שישן מותר:

הרע"ב ד"ה מפני וכו' - ורמב"ם פירש וכו'. וקשה לי על פירוש זה, דאם הוא חולה אם כן מאי בעי בגמרא (ל,א) בחולה אי יש בו סכנה אי לא, לימא דודאי ביש בו סכנה עסקינן דהא רוח רעה לית ביה סכנה. ושמא יש לחלק בין חולי תדירי כשל בעל המרה השחורה לחולי מקרה:

ד"ה שהוא עושה פחם וכו'. - אמרינן בגמרא (לא,א) דמשום הכי לא תני נעשית אלא עושה, וקריאת מלה זו השי"ן בקמ"ץ והה"א במפיק והיינו עושה אותה:

תי"ט ד"ה כחס וכו' - ולבי אומר לי וכו'. תמהתי על התי"ט למה לא נחה דעתו בפירוש הר"ן שהרי כך הוא סגנון לשון הפזמונים של האשכנזים, וכגון מה שהביא רש"י בפרשת ויצא (אולי הכוונה לרש"י ל,לח ד"ה ויצג, דצה כמו דעצה אלא שמקצר את לשונו), האדמון כבט שלא חלה צבה לקחתה לו ונתבהלה והיינו כבט והיינו כחס שרוצה לומר כ(ש)חס כמו כבט, ר"ל כשהביט. ובר מן דין כשיש שני כפי"ן הוא משום דצריך להשוות שני הענינים ליתן את של זה בזה ושל זה בזה, כגון (ישעיה כד,ב. הושע ד,ט) כעם ככהן, דאי כתב העם ככהן הוה אמינא דיהא חשוב העם ככהן, ואם נאמר הכהן כעם הייתי מפרשו שיתבזה הכהן כעם, השתא דכתב שני כפי"ן הוא לומר תרתי לגריעותא, שהעם יחשוב עצמו לגדול ככהן והכהן יהיה נבזה כעם, אבל במתניתין די בשווי אחד לומר שזה כזה לחיוב. ועוד כי כשיש שני הכפי"ן הוא כשנודע טבע כל אחד משניים, דהיינו שנודע שהעם הוא בזוי והכהן סתמו נכבד, ואז יכוון ליתן את של זה בזה אבל בנר ושמן ובפתילות אין שייכות לזה:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה