אור ברסלב
קול הרמז מועד פסחים › פרק ז משנה ו

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

פסחים · פרק ז משנה ו

פרק ז משנה ה

הכהנים טמאים. בגמרא (עט,א) תניא, גם אם היו כלי שרת טמאים, ותנא דידן כיילינהו בכלל שגם הם נקראים כלי מקדש, (וכן כללם הרמב"ם בהלכות כלי מקדש שכלל יחד כלי שרת עם כהנים ולויים) (עי' הל' ביאת המקדש פ"ד הי"ב והל' ק"פ פ"ז ה"א):

נטמא מיעוט הקהל. פשטא דמתניתין אתיא כרב (עט,א), דאמר פלגא ופלגא אלו עושין לעצמן ואלו לעצמן וכולן בראשון, דהכי משמע דוקא מיעוט נדחין לשני אבל מחצה ומחצה כולן עושין בראשון:

תי"ט ד"ה נטמא וכו' - ולשון תמוה וכו'. תמה אני עליו שלא דקדק, שהרי אנו מדברים בכאן כשהפסח דוחה את הטומאה, והר"ב מייתי דפסח נדחה. אלא הענין הוא דאין אנו לומדים שדוקא טומאת מת דוחה פסח, אלא מפרש (במדבר ט,י) איש כי יהיה טמא לנפש, וממנו נלמוד (סו,ב) איש נדחה ולא צבור, וז"ש נטמא הקהל בטומאת מת, בטומאת מת דוקא, והראיה שאמרה תורה שאין פסח נדחה ביחיד אלא בטומאת מת, ואף על פי שגם שאר טמאים נדחים, ולא הזכירה התורה אלא טמא מת, ללמד לרבים שלא יהיו נדחים כשיהיו טמאי מת:

ד"ה יעשה וכו'. ודאי נראה לי שזו גירסא נכונה אליבא דתוס' (עט,א ד"ה או שהיו) הנז"ל (בתי"ט ד"ה שהיו), שאף על פי שיכולין ליזהר וכו'. אלא דקשה לי כיון דקיימא לן טומאה דחויה, ופי' רש"י (ד"ה טומאה), דכל היכא דאפשר לאהדורי אטהרה מהדרינן. הכי נמי למה יהיה מותר לטמא הבשר לכתחלה. וראייתם ז"ל מדאמרינן בדצ"ו ע"א, כל היכא דאשתראי טומאת בשר אשתראי טומאת אימורים, ומשמע שהן שוין, ע"כ. אבל התם איירי לפטור טמאי מת שדחקו ואכלו אימורי פסח (כגון כליות ויותרת הכבד) לפטרם מאיסור אכילת קדשים בטומאה, אבל אין ללמוד משם לכתחילה:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה