אור ברסלב
קול הרמז מועד פסחים › פרק ז משנה ד

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

פסחים · פרק ז משנה ד

פרק ז משנה ג

ולחם הפנים. אף על גב דלחם הפנים תדיר, מכל מקום הקדים עומר ושתי הלחם, דקדמי בפרשת אמור, אל לחם הפנים:

הרע"ב ד"ה חמשה וכו' - דכתיב ביה במועדו וכו'. מדלא סתם הר"ב וכתב דקרבנות כתיב במועדיכם והביא מבמועדו דפסח ואמר דילפינן, משמע דסבר דיליף מגזירה שוה. והתוס' (סו,א ד"ה מה מועדו), הוכיחו בריש אלו דברים, דתנא דהאי ברייתא יליף לה מבמועדו דוקא מן המשמעות, דקתני במועדו אפילו בשבת ובטומאה. ועוד דאי מגזרה שוה אמאי מצריכים בגמרא פסח ושבת, והלא מוצרכים הן, דתמיד לטומאה ופסח לשבת:

תי"ט ד"ה חמשה וכו' - דכתיב (ויקרא כד,ח) - ביום השבת וכו'. דרשה זו מדנפשיה ואינה באה לכך, אלא למאי דדרשינן בתורת כהנים (פרק יח סי' רכט), בשבת עורך חדשה ובשבת מקטיר ישנה:

אי נמי וכו'. לא ידעתי למה לא אמר דלחם הפנים קרוי תמיד, ומשמע אפילו בשבת ואפילו בטומאה. ואחר כך מצאתי שכן כתב ריב"א

במכילתין (עז,א תוס' ד"ה שכן יש). ומוסיף עוד, דבתורת כהנים איכא מאן דדריש דתמיד דוחה שבת מדכתיב ביה (במדבר כח,ג) תמיד, ע"כ. ושוב ראיתי דבתורת כהנים סוף פרשת אמור (פרשה יג סי' ריג) גבי מנורה, תמיד אפילו בשבת ובטומאה:

ד"ה ושעירי וכו' - דה"נ לא קאי וכו'. ועוד נראה לי משום דכתיב ביה, (במדבר כט,לט) לבד מנדריכם ונדבותיכם וגו', ופי' רש"י שר"ל שאם נדרו או נדבו יביאוהו בזמן הרגל בעלותם לירושלים, ואין זה שייך בראש חודש:

וכתבו התוס' תימה וכו'. ונראה לי דהוה אמינא דוקא שעירי ראש חודש לדחו טומאה, משום דכתיב ביה, (שם כח,יא) לה', ואמרינן באלו טריפות (ס,ב), שעיר זה כפרה עלי שמעטתי את הירח:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה