קול הרמז מועד· רבי משה זכות
עירובין · פרק י משנה ו
לא יעמוד. אף על גב דהאי מתניתין קדמה לדלעיל לפי הסדר, כי השתיה קודמת אל ההשתנה, י"ל דיותר מצוי ההשתנה ברשות הרבים מן
השתיה:
הרע"ב ד"ה וכן וכו'. - הכניס ראשו וכו'. כי מתוך כך הוא נזכר ויחזירהו לגת אם יותיר ולא ליתי לאתויי:
ד"ה למטה מעשרה טפחים - גרסינן וכו'. דגירסת הרי"ף והרמב"ם (הל' שבת פט"ו ה"ג) למעלה:
תי"ט ד"ה לא יעמוד וכו' - פי' הר"ב בכלים וכו'. הר"ב כתב (דהרמב"ם) דדוקא בכלים הצריכים לו אסר אם לא הכניס ראשו ורובו, אבל באין צריכין כיון דהכניס צוארו לבד מותר ולא חיישינן דאתי לאתויינהו. אבל רש"י (במתני') והטור סי' ש"ן סברי דבכל כלים אסור משום כלים דצריכין לו וע"ע:
מסתמא דמשנה ד' וכו'. דלא גזרינן דלמא אתי לאתויי:
ובפיו נחין וכו'. ולפי זה נראה דהוא הדין דאם הכניס לרשות הרבים מותר לרוק שם. אבל התוס' בעושין פסין ד"כ א' (ד"ה לא) והרא"ש
בשמעתין דהכא (ססי' ו) הכריעו דאסור. ובהא אתי שפיר דלא מקצר התנא ותני לעיל וכן לא ירוק אם לא הכניס למקום שהוא רק, אלא פסיק לא ירוק כלל:
ד"ה ומן וכו' - לא שרינן צירוף וכו'. כל זה הוא מן הב"י סי' שנ"א: אבל למטה מעשרה וכו'. פי' כשאין בידו ארבע אטו יש בו ארבע על ארבע דהוו להו שתי גזרות, אטו ארבע על ארבע ואטו למעלה מעשרה, אבל אי יש ארבע על ארבע אפילו למטה מעשרה גזרינן אטו למעלה מעשרה, ואי הוא למעלה מעשרה אפילו אין בו ארבע על ארבע גזרינן אטו ארבע על דארבע, וכן כתב הב"ח סימן שנ"א: