קול הרמז מועד· רבי משה זכות
עירובין · פרק י משנה ג
הרע"ב ד"ה לעשרה טפחים וכו'. על גבי משהו אבל בארץ עצמה לא ואפילו אגדו בידו, דגזרינן אטו אין אגדו בידו, ורבי שמעון לא גזר, מהר"ר יונתן:
תי"ט ד"ה משהגיע לעשרה וכו'. מדלא תני אם גבוה עשרה טפחים
וכו' אלא נקט לישנא דהגיע, משמע דאיירי בכותל משופע שיש בו מקום לנוח, ורבי יהודה לא אמר אפילו הגיע עד מלא החוט, משום דמיירי בשאינו משופע, ודו"ק:
כאילו נח ברה"ר וכו'. לא דמי לנדון דידן, דהתם איירי בדבילה שמינה שנדבקה בכותל, והכא אי לאו דהוה אגדו בידו היה מתגלגל עד הארץ, והשתא ניחא דהא קמ"ל מתניתין דמקרייא הנחה בכהאי גוונא. ואין לומר דרבותא דמתניתין היא דרבי יהודה גזר אגדו אטו אין אגדו, דאם כן העיקר חסר, ודו"ק: