אור ברסלב
קול הרמז מועד עירובין › פרק ח משנה ז

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

עירובין · פרק ח משנה ז

פרק ח משנה ו

תי"ט ד"ה אלא אם כן וכו' - כתנא קמא דמתניתין וכו'. הא ליתא לא לרש"י ולא להר"ר יונתן דתרווייהו ל"ג תלת בבי ברישא מלמעלה ומלמטה ותוך אוגנו כמ"ש הר"ב. אמנם י"ל דהר"ב פסק כרש"י, שהוא ז"ל פסק כרב הונא, דלמטה ולמעלה דקאמרי בית שמאי ובית הלל הכל בכלל האוגן ואינו צריך להשקיע במים, ואם כן מ"ש הר"ב, כאן בתוך אוגנו, היינו למטה ולמעלה דלעיל, ומשום הכי כתב הר"ב במתניתין דלעיל, ואין הלכה כרבי יהודה, ולא כתב הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, משום דרשב"ג לא בא לחלוק על תנא קמא, אלא לומר דמחלוקת דבית שמאי ובית הלל הוא ודתרווייהו לא בעי להשקיע במים:

דהא קי"ל וכו'. האי טעמא לא שייך הכא, דהא דפסק הרמב"ם כרשב"ג היינו משום דבגמרא שקלינן ומפרשינן מלתיה ואיכא תרי פירושי דרב הונא ודרב יהודה, ופסק הרמב"ם כפירוש רב יהודה, וכן כתב הרי"ף דסוגיין כרב יהודה. ועוד דהא דפליגי אמוראי בכללא דכל מקום ששנה רשב"ג, היינו היכא דקאמר סברא דנפשיה, אבל הכא לא קאמר אלא דמחלוקת דבית שמאי ובית הלל היא:

גם הרי"ף. ובסוף גט פשוט דף רמ"ה:

ד"ה רבי יהודה אומר וכו' - ור"י לטעמיה וכו'. פי' דאי תני בהדיא כותל שעל גבה וכו', לא הוה צריך הר"ב למימר דאזיל לטעמיה, ולפי גירסא זו נראה דהר"ב מכוין למה שכתבו התוס' (פז,א), דלא הוי מעשה לסתור דאמילתיה דלעיל קאי, והיינו דקאמר דאזיל לטעמיה. אבל מכל מקום י"ל דמצי גריס לה, משום דשאני כותל זה מדעל הבור, שמתחילה נעשית לחלק הבור שישאר חציו בחצר זה וחציו בחצר זה, ומפני זה תני לה רבי יהודה בלישנא דהרווחא, (מ"ו) לא תהא מחיצה וכו', אך הכא נעשה הכותל לקיר החצר, והוה אמינא דלא תיהוי מחיצה וכו', ולכן אמר תדון גם זה משום מחיצה, והיינו מטעמא דמחיצה תלויה, והיינו טעמיה דרבי יהודה שאמר הר"ב, אבל תנא קמא סבר (וכדכתב הר"ר יונתן), דמחיצה תלויה מהני בבור משום דנראית שנעשית המחיצה בשביל המים, אבל כי האי שנעשית בשביל החצר לא מהני למים, ע"ע בהר"ר יונתן:

ד"ה אמר רבי יהודה וכו' - דאפ"ה קושיא וכו'. תימא לי וכי נעלם מרבותינו התוס' סברת התי"ט. אך האמת דאינהו ז"ל שפיר קאמרי, דאי לא דרבי יהודה קאמר מילתיה לעיל לפי מאי דסבר דבכותל תלויה סגי, לא היה מתחיל במעשה שהיה שאין זו דרך המשנה, אלא בתחילה אומר התנא סברתו ואחר כך מסתייע ממעשה רב, וכדלקמן (פ"י מ"י) גבי נגר שיש בראשו גלוסטרא, דתחילה קאמרי תנאי סברא דנפשייהו ובתר הכי מייתו עובדא לסיועא, וכן בפ"ב דסוכה מ"ז:

ד"ה שלא וכו' - דאטו חמירא וכו'. י"ל דשאני בור שבין שתי חצירות שיש בו רשות שנים כאחת, מה שאין כן באמה כי כשנכנסת בחצר תולין בה רשות המבוי או הכרמלית. תדע שהרי כשהיה עמוקה עשרה ורחבה ארבעה, לא אסרינן לה אלא מפני שהיא רשות לעצמה וחשובה כרמלית, כדכתב הר"ב לעיל, ולא מטינן בה משום טלטול מרשות לרשות:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה