אור ברסלב
קול הרמז מועד עירובין › פרק ו משנה ח

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

עירובין · פרק ו משנה ח

פרק ו משנה ז

הרע"ב ד"ה פתוחות וכו' - בגמרא מוכח וכו'. הרא"ש (סי' כ) משם רבו ר"מ כתב, דהיינו דוקא אליבא דרב, דאע"ג דקיימא לן כרב לענין דבעינן שתי חצירות ושני בתים לכל חצר, מכל מקום בהא לא קיימא לן כוותיה, דבעי שתי חצירות חלוקות ושלא יהיו פתוחות זו לזו, דהא סתמא דמתניתין דלא כוותיה, ועיין בטור סי' שסג (ד"ה ואינו ניתר בלחי וקורה): כלומר שני בתים וכו'. ונקט חמש חצירות אגב מתני' דחמש חבורות: תי"ט ד"ה מבני וכו' - דהכא טעמא וכו'. ולי נראה דמבואר זה במה שכתב התי"ט לעיל מ"ה משם הרמב"ם, דאין התינוקות מכירים מה שנעשה במבוי, ודדוקא עיניהן תלויות בפת, וכיון שכן י"ל דדוקא בשכח אחד מבני החצר הוא דאמרינן דליכא למיחש לשישתכח עירוב, משום דעירוב חצירות בפת ותינוקות מכירים מה שנעשה בו בחצר, אבל במבוי דאין מכירין ודמיירי בנשתפו ביין, כדכתב התי"ט לעיל, חיישינן לשכחה: ד"ה שהמבוי וכו' - ונטר לה וכו'. ולי נראה דדוקא הכא קמ"ל רבותא, דאף על גב דעירבו בחצר לא מהניא למבוי, דלא תימא דכיון דשניהם כרה"ר ליהני מיהא עירוב דחצר למבוי, דלעיל ובשאר דוכתא דמיירי בשיתוף, היינו שצריך לחבר חצר ומבוי בעירוב, ושאם לא יהיה עירוב לא יהני מה שהם רשות הרבים לטלטל מזה לזה, אבל היכא דעשו בחצר סד"א דיהני למבוי. ועוד י"ל כמו שכתב הר"ר יונתן אהא דאמר רב (עג,ב), דאין מבוי ניתר בלחי וכו', כמו שכתב הר"ב ברישא דמתניתין, דדייק הר"ר יונתן (במתני' ד"ה ומתני' נמי), דמתניתין מסייעתו, דתנן דהמבוי לחצירות בלשון רבים כחצר לבתים בלשון רבים, משמע דבעינן שתי חצירות וכל חצר שני בתים, ומשום הכי תנייה תנא הכא לאשמועינן דפתוחות זו לזו לאו דוקא:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה