אור ברסלב
קול הרמז מועד עירובין › פרק ה משנה ד

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

עירובין · פרק ה משנה ד

פרק ה משנה ג

לא פחות. איכפל תנא למתני לאשמועינן רבותא, וכדכתב הר"ב:

הרע"ב ד"ה וחוזר למדתו וכו'. קצת קשה דדלמא הכי קאמר מבליעו אפילו שלא כנגד לבו אלא על הקרקע עצמו וחוזר למדתו לכנגד לבו. וי"ל דלא שייך לפרש כך בהגיע להר, ודו"ק:

תי"ט ד"ה של וכו' - אסמכוהו וכו'. לענין עירובין הויא אסמכתא אבל למדת המשכן היא דרשה גמורה:

ד"ה הגיע להר וכו' - וגדר, ע"כ. סיים שם בתוס' (נח,א ד"ה הגיע), ואם נאמר דגיא וגדר שוין לגמרי והר חלוק קצת מהם הוה ניחא, עכ"ל. וכוונתם לפי מה שפי' ר"ת בע"ב ד"ה אבל מתלקט, שדוקא בהר הנעשה בידי שמים הקילו להיות אומדו, אבל בגדר ובגיא העשוי בידי אדם לא הקלו:

ניחא תשמישתיה וכו'. טעם זה כתבו הר"ר יונתן לקדור ולא להבלעה, שכן כתב, ל"ש שמבליעו אם יכול ואם לא יכול מקדירו, כלומר שמודד אלכסונו וכו', ועל זה אתי שפיר טעמא דניחא תשמישתיה, אבל לא להבלעה. ולפי זה התי"ט כדי נסבה אמילתא של הר"ב, שלא הזכיר קדור אלא הבלעה:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה