קול הרמז מועד· רבי משה זכות
סוכה · פרק ד משנה ט
כדי שיהיו שניהם. מכאן מוכח בפירוש שניסוך המים והיין היו נעשים בזמן אחד, וכן כתב הרמב"ם בפ"י מהלכות תמידין ומוספין ה"ו. והכסף משנה אישתמיטתיה משנה זו, וכתב דהרמב"ם למד כן מהתוספתא ואינו מוכרח משם, ותמיה לי איך לא שת לבו למתניתין:
תי"ט ד"ה שני וכו' - ש"מ דצלוחית וכו'. בלא דיוקא נמי הכי הוא, דמשנה שלימה היא פ"ג דמעילה מ"ז, המים שבכד של זהב לא נהנין ולא מועלין נתנו בצלוחית מועלין בהן, וטעמא משום דצלוחית מקודשת: די"ל דספלים וכו'. לפי זה כל הנסכים גם של כל השנה היו נעשים על אלו הספלים, ואתי כהראב"ד, ודלא כהרמב"ם פ"ב מהלכות מעשה
הקרבנות ה"ה, שסובר שלא היו ספלים אלא לנסוך המים בלבד, אבל סברת הרמב"ם דחוקה כמו שכתב הכסף משנה שם: