אור ברסלב
קול הרמז מועד סוכה › פרק ד משנה ב

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

סוכה · פרק ד משנה ב

פרק ג משנה יד

הרע"ב ד"ה ושאר וכו' - העמידו חכמים וכו'. ואף על גב דאין שבות במקדש וכמו שכתב הר"ב גבי שופר ריש פ"ד דראש השנה, י"ל

דדוקא במה שיש בו שייכות למקדש הוא דאמרינן דאין שבות וכעין השופר שבמקדש היו תוקעים בחצוצרות מה שאין כן בגבולין, אבל לולב דבמקדש הוא כשל גבולין. אי נמי י"ל כדכתבו התוס' ריש פ"ד דראש השנה (כט,ב ד"ה אבל), דלולב איתיה בכל ששה יומי מה שאין כן בשופר וחיישינן דלמא תשתכח תורת שופר, עד דמשום הכי התירו לאחר החורבן בכל מקום שיש בו בית דין. אף על גב דאנן תרי יומי עבדינן וכל שכן בזמן המקדש דלא מצינו אלול מעובר ולא הוו עבדי אלא יום אחד ואיכא למיחש טפי לשמא תשתכח תורת שופר:

תי"ט סד"ה ושאר וכו' - וי"ל דהני וכו'. בעל כנסת הגדולה באו"ח סי' תקפ"ח כתב וז"ל, דבריו תמוהין במאד מאד דכבר אמרו בפרק לולב וערבה דבלולב גזרו משום דלא ידעינן בקביעא דירחא וטעם זה גם כן יספיק לתת הפרש בין לולב למילה וכו', ע"ע. ותמה אני עליו שלא שם אל לבו דאהא דאמרינן בגמרא (מג,א), דלא ידעינן בקביעא דירחא יש שני פירושים, הראשון פי' רש"י (ד"ה לא ידעינן), דאיירי בזמן הראיה ואנן בבבל וחוצה לארץ לא ידעינן אם עיברו אלול אם לאו. והפירוש השני הוא תוס' (ד"ה לא ידעינן), דמיירי אפילו בזמן הזה ואף על גב דאנן השתא בקיאינן בקביעא דירחא כדאמרינן בכמה דוכתי, עבוד רבנן כאילו לא בקיאי משום גזרה דזמנין דגזרו גזירה (פי' הנכרים) ואתי לאתקלקולי וכו'. והשתא לפי' התוס' יש מקום לתמיהת כנסת הגדולה דטעמא דגמרא הוא גם לזמננו, אבל לפי' רש"י אין הטעם אלא לזמן הראיה, והר"ן ז"ל כתב בהדיא כרש"י, ואם כן לא יש טעם לזמן הזה וצריכים לטעמא דהר"ן:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה