קול הרמז מועד· רבי משה זכות
סוכה · פרק ב משנה ד
תי"ט ד"ה העושה וכו'. משום איסור תשמיש במחובר מטא בה, והיינו דיוקא דבין האילנות ולא תני באילנות או על האילנות. וצריך ליתן טעם למאי איצטריך תנא למתנייה, דהא לעיל פ"ק מ"ה אשמועינן דמאי דפסיל בסכך כשר לדפנות, ומינה דאף מחובר דפסול בסכך כשר לדפנות. ונראה לי דכיון דבעינן תשבו כעין תדורו סד"א דלא ליכשר דופן פרוץ שהרוח מנשב קמ"ל. ובהכי ניחא אמאי דסמיך ליה שלוחי מצוה פטורים, דהיינו אפילו בלילה, ולמדנו התנא מלתא בטעמא דכיון דדפנות שרו הכי וכן מסתמא נעשים מדברים שאינם מגינים יפה מן הרוח, משום הכי פטורין וכדבעינן למימר לקמן, משום דקשה ליישב שם ומפני כך פטורים החולים: ד"ה שלוחי וכו' - משום דכשנחים וכו'. ומשום הכי הדר למתנייה הכא אף על גב דכבר אשמעינן בברכות גבי חתן דפטור מקריאת שמע, אלא
דהכא קמ"ל דפטור בשעת החנייה אף על פי דאינו בטל מן המצוה אלא דבהנאת שינתו במנוחה זריז טפי. ונראה לי דאף הר"ן מודה בזה דדוקא היכא דלא נמשך שום ביטול ואיסור למצוה, כי היכי דהוה סלקא דעתך בחתן ושושביניו דליכלו בסוכה וליחדו בסוכה, אבל אם השינה בבית תניחנו יותר להזדרז למחר יותר, גם הר"ן מודה דפטור. וראיה ממאי דאמרינן בגמרא (י,ב), דרב נחמן אגנינהו לרבנן בסוכה וכו', ואמרו ליה אנן שלוחי מצוה אנן ופטורים מן הסוכה, והא התם דלא הוו טרחי מידי שהכל היה מוכן ואפילו הכי אמרו דפטורים הם. ולפי זה לא נראה לי לומר דמרדכי והר"ן חלוקים הם כמו שכתב התי"ט. וגם הב"י בהלכות סוכה (סי' תר"מ ד"ה והעוסקין) נוכל למימר דסבר דשוים הם ועיי"ש: