אור ברסלב
קול הרמז מועד מגילה › פרק ד משנה ה

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

מגילה · פרק ד משנה ה

פרק ד משנה ד

עוברין על ידו. וכל שכן פורסין, דעובר חשיב טפי שהוא קדושה רבא ויותר כבוד, והכי מוכח מפוחח (מ"ו), דפורס את שמע ואינו עובר לפני התיבה:

תי"ט ד"ה המפטיר וכו' - קודם וכו'. אין זה נקרא פריסת שמע כדפי' הר"ב לעיל, אלא איירינן ודאי דלא בא בזמן שקראו הצבור קריאת שמע וברכותיה. ונלע"ד דמכאן הוכחה לפי' הרמב"ם ז"ל בפריסת שמע שכתב בפירושו וז"ל, ופורסין את שמע היא הפריסה וההצעה שהיא קודם קריאת שמע, שר"ל שיסדר אדם אחר יוצר ואהבה, ע"כ. ואם כן ר"ל קריאת שמע וברכותיה. והשתא אתי שפיר מאי דקשיא לי לפירוש שהזכיר הר"ב והוא מפי' רש"י (כד,א ד"ה משום כבוד), חדא דמה כבוד הוא (חתיכת)[פריסת] שמע. ועוד דזה אקראי בעלמא ואיך קבעוהו שכר לכל מפטיר. וגם צריך להדחק שכמו דזה בא באחרונה כן באו אביו או רבו. ועוד דמאי דוחקיה דתנא לעיל מ"ש דבא להודיענו דכל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה למנקט בענין הפריסה. ובחיבורו פ"ח מהלכות תפילה ה"ה פירש, דאחד מברך ברכת קריאת שמע והכל שומעין ועונין אחריו אמן, ואין זה חולק על הפירוש במשנה, שכאן פירש מהו ענין הפריסה ובחיבורו ביאר התכלית, ולעולם מלת פריסה כמשמעה שהוא מציע לפניהם הברכות. ולא צרכינן למה שכתב הכסף משנה שהוא לשון תרגום יונתן (שמו"א ט,יג) כי הוא יברך הזבח, הוא יפרוס ית (נכסתא)[מזונא]. גם לא מודינא ליה למר מ"ש דהרמב"ם מודה לפירוש הראב"ד שהוא של רש"י, דאם כן צריך לומר שחזר בו מפירושו במשנה. ועוד דאדרבה מתניתין בין דהכא בין דלעיל משנה ג' מוכחי כוותיה. ומה שנסתייע הכסף משנה מדאמר הרמב"ם ברכת שמע בלשון יחידי דמשמע אחד, אין זה מוכרח דאדרבה בדיוקא קאמר הכי, משום דאיירי בעניית אמן ואין זה כי אם אחר ברכת יוצר, אבל אחר ברכת אהבה אין להפסיק באמן, וכמו שכתב הב"י סי' נ"ט משם גדולי עולם. והא דנקטיה הרמב"ם לעניין עניית אמן ולא בפשיטות לומר קריאת שמע וברכותיה, היינו מפני כמה טעמים, חדא דכבר קדם פ"ז הי"ז, להודיענו דאין קדושת יוצר אלא בעשרה. ועוד דרצה לפרש מלת פריסה כנזכר, והא קמ"ל דאף על גב דאסיקנא בשילהי ראש השנה (לה,א), דווקא בברכות ראש השנה ויוה"כ שליח צבור מוציא את הרבים, מכל מקום היינו דוקא בברכות דתפילה דרחמי נינהו, אבל בברכות דקריאת שמע וכיוצא, יוצא בשמיעתו משליח צבור, וכן כתב הב"י סי' נ"ט, והא גופא קמ"ל מתניתין. והשתא אתי שפיר אפילו למאן דאמר (עי' כ"מ פ"ז הי"ז), דיחיד אומר קדושת יוצר, ונפקא מינה בין למי שאינו בקי דיוצא ובין לבקי, דאי בעי שתיק ושמע מפי שליח צבור דיוצא אי קים ליה בגוויה דלא יפנה לבו באמצע. ועיין מ"ש הב"י, פי' הנ"ל בנדון זה:

ד"ה הוא פורס וכו' - לא חשבי וכו'. וא"ת והא בספר תורה נמי איתיה אפילו בקטן כדתנן לקמן (מ"ו), ובפירקין (כג,א) תניא הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן. וי"ל דשאני ספר תורה דקורין נמי גדולים וכדכתב הר"ן עצמו וז"ל, ואפילו קטן פי' עולים להשלים קאמר ולא שיהיו כולם קטנים וכו', ע"כ. ונמצא שהקטן בטל בגדולים. ועוד דאין לו מקום מיוחד דפעמים יעלה רביעי ופעמים חמישי, אבל ההפטרה אי איתא בקטן הוא לבדו המפטיר. ועוד נלע"ד טעם אחר דקריאת התורה תקנת נביאים היא וכדלעיל, אבל ההפטרה (לא) נראה שהיא מפני גזירת היונים כדכתב התי"ט בפ"ג מ"ד (ד"ה לכסדרן):

ד"ה והוא נושא את כפיו, - משום וכו'. קשה דאם הוא כהן גם כן אביו עובר על ידי עצמו. ותו דאי נקטיה משום סיפא אם כן קשיא דלא תני בסיפא עוברים ונושאין את כפיהם על ידו. וי"ל דלא מצי למימריה משום רבו דדילמא אינו כהן. אבל מ"ש באי נמי לא ידעתי מאין הוציאו, דאם הוא בן שלש עשרה או בחור הוא ביזוי לצבור, ואם היה אביו או גדול בתורה עמו איך נתיר לו לקפוץ בראש. ודע דבין התוס' (כד,א ד"ה ואינו) ובין הר"ן הקשו במתניתין דמשמע דדוקא קטן אינו נושא את כפיו הא אם הביא שתי שערות מותר, והרי בפ"ק דחולין (כד,ב) אמר דבעינן מילוי זקנו, ותירץ דהיינו לקביעות אבל לאקראי בעלמא מותר בשהביא שתי שערות, ע"כ. ובהא נצריך מה שחזר ותני (מ"ו), קטן קורא בתורה אבל אינו פורס דכבר אשמועינן מדתני ואם היה קטן, אלא דפורס את שמע ועובר לפני התיבה אקראי בעלמא אינהו, ודכוותיה יהיה נמי נושא את כפיו, ולדיוקא תנייה דקטן אפילו באקראי לא ישא את כפיו הא הביא שתי שערות מותר בכהאי גוונא. שוב הקשו התוס' (ד"ה ואין) והר"ן, דבסוכה (מב,א) אמר דקטן היודע לישא את כפיו חולקין לו תרומה בגורן ומשמע דאפילו קטן נושא כפיו, ותירצו דהתם להתחנך בין הגדולים ולבסם את הקול, ולא שיתחיל הוא כדכתב התי"ט, והוי דומיא דצוערי הלויים דסוף פ"ב דערכין, ע"כ. והשתא ניחא דמשום הכי לא תני תנא לעיל ואם היה קטן אביו או רבו עוברין ונושאין על ידו, חדא דגם הוא נושא בהדייהו, ועוד דאם רבו כהן אינו עובר על ידו אלא על ידי עצמו והכי נמי אביו:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה