אור ברסלב
קול הרמז מועד מגילה › פרק ד משנה ב

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

מגילה · פרק ד משנה ב

פרק ד משנה א

ביום הכיפורים ששה. כנגד ששה שעמדו מימין עזרא וכן ששה

משמאלו, גמרא (כג,א):

הרע"ב ד"ה ביום טוב וכו' - וכל דטפי ליה וכו'. הכי קאמר הרי"ף ז"ל, אבל כלל זה נאמר בגמרא (כב,ב), אלא במאי דתנן זה הכלל כי היכי דלא תימא דיום טוב וחולו של מועד כי הדדי נינהו, וכדהביא התי"ט בסמוך ולכללא בעלמא, אבל אינו מספיק לטעם חילוק הקורים, דאי הכי מאי קמיבעיא בגמרא (כג,א), הני שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה כנגד מי, והרי סגי לן לדעת טעם שלשה דמינה נעלה מדרגה אחר מדרגה, ולא ידעתי למה חידש הר"ב טעמים שלא נמצאו בגמרא. ושמא משמע להר"ב דמאי דקבעי בסוגיא הני כנגד מי, היינו לפי המנהג שבימי התנאים דלא היו מברכים אלא תחילה וסוף, וכיון שכן למה להם לאפושי גברא, ואהא יהיב טעמא שהזכרתי בריש פרקין דמעין דבר מלכות, אבל הר"ב מחדש טעם מסביר למאי דנהגין השתא, דאף על פי דכל אחד מברך לפניה ולאחריה מכל מקום לא נהגו פחות מהמנין הנזכר משום יקרא דיומי. אי נמי יהיב טעמא למאי דמרבינן בגברי בימים טובים ושבתות, מאחר דאמרינן (כג,א ד"ה וממהרין), דממהרין לצאת משום עונג, וכתב דמשום חומרא של ימים מטו בה. ומה שהתחיל הר"ב ביום טוב משום דבו ובשבת צריך ליתן טעם: תי"ט ד"ה הפותח וחותם וכו' - דכל דטפי וכו'. קשה לי דכיון דטעמא דאין מברך אלא הפותח והחותם הוי משום דקריאת התורה חשיבא

מצוה אחת וכדהביא התי"ט לעיל (מ"א ד"ה הפותח) משם הר"ן, אם כן מאי רבותא דטיפוי קדושה לרבות בברכות. ונראה לי דכונתם ז"ל דסלקא דעתך דכי היכי דבתראי תקינו לברך כל אחד (כא,ב), משום גזרת הנכנסים והיוצאים, הכי נמי הוא אמינא דדוקא בשני וחמישי דקריאתם מועטת לא הוו חששי לבימי התנאים, אבל היכי דפשו משלשה שמא דכבר הוו חיישי לגזרה, קמ"ל. וכך נראה לי לדקדק מדברי הר"ן שכתב (במתני' ד"ה הפותח) וז"ל, משום דס"ד אמינא דכי סגי בברכות פותח וחותם הני מילי היכא דלא הוו אלא שלשה קורין אבל היכא דנפישי בעינן שיהיו כולם מברכים לפניה ולאחריה קמ"ל דלא, ע"כ. והרי שלא תלה הטעם בעדיפות היום בקדושה אלא בריבוי הקורים. ועוד נראה לי ליתן טעם אחר במאי דאמרינן בבבא קמא (פב,א) דקודם עזרא כבר קדמו נביאים ראשונים לתקן לישראל שיקראו בתורה שני וחמישי, והיינו גברא חד תלתא פסוקי, אי נמי תלתא גברא תלתא פסוקי, ואתא עזרא ותקן תלתא גברי ועשרה פסוקי, ע"כ. ואפילו הכי הוא אמינא דדוקא בשני וחמישי דתחילתם בגברא חד, אם כן תלתא פסוקי דהיינו שיעור קורא אף לדידן די בשתי ברכות, אבל בראש חדש וחולו של מועד דמוסיפין יברך הנוסף, ובימים טובים ושבתות סד"א דכיון דרשות להוסיף על המנין הקצוב עליהם ליברכו כל אחד מהנוספים דהוי ליה כנמלך, קמ"ל דכיון דמותר להם להוסיף מעיקרא הכי דעתייהו אהוספה:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה