קול הרמז מועד· רבי משה זכות
מגילה · פרק א משנה י
בבמה. לא שייך כאן למיפרך מאי דהוה הוה, דנפקא מינה לכעין מאי דשנינו פי"ג דמנחות מ"י, הרי עלי עולה יקריבנה במקדש ואם הקריבה בבית חוניו לא יצא וכו', והוא הדין לבמת יחיד אחר החורבן. ואי נמי שייך למפרך ל' דתנייה למסבר קרא, (יהושע ה,י) דויעשו את הפסח בגלגל, דקרא ביה פשיטא, ומתרצים דקמ"ל לשאר חובות וכמו שכתב התי"ט בסמוך, והכי נמי מתניתין י"א דכמה עניני אסברינן ביה בקרא: תי"ט ד"ה במה וכו' - אף על פי וכו'. ר"ל שמזבח הנחושת היה קטן אפילו הכי קרי ליה במה גדולה כלישנא דקרא, וגדולה דכתיבא היינו במעלה ולא בכמות, וכן כתב הרד"ק (מלכ"א ג,ד):
ד"ה אלא וכו' - בסוף זבחים וכו'. ועוד יש לומר דלרבותא נקטיה, דפסחים דקרבן יחיד נינהו קרבים בגדולה דוקא, וכל שכן קרבנות צבור כתמידין ומוספין: