אור ברסלב
קול הרמז מועד מגילה › פרק א משנה ז

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

מגילה · פרק א משנה ז

פרק א משנה ו

אין בין מצורע מוסגר. בין בפ"ק דכלים מ"ה, ובין בפ"ח דנגעים מ"ח, כייל תנא לכל הני ארבע מילי בטהור מתוך הסגר, דתנן התם הטהור מתוך הסגר פטור מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים, והכא מפליג להו משום דבעי לאשמועינן במה שוין זה לזה, דמוסגר ומוחלט הושוו בשלוח וטומאה, והטהורים דסיפא שוים למקוה. ונראה לי דמשום האי טעמא תני תנא כל הני מתניתין אף על גב דיש מהם שנשנו במקומם, אלא דבעי לאשמועינן דדוקא בהני מילי חלוקים אבל במילי אחריני שוים, ומפני כך לא דייקינן בגמרא בדוכתייהו דהני מתניתין הא בזה שוים, משום דדוקא הכא נחית תנא להכי ולומר דאין בין דוקא ולא שייר כלום: למצורע מוחלט. לא קיצר ואמר למוחלט כמו שכתב לעיל לרואה, משום דמוחלט יש שאין לו פריעה ופרימה, והוא ששנינו בפ"ח דנגעים

מ"י, מי שהיה מוחלט והלכו להם וכו', משום הכי תני מצורע, דהיינו מי שכבר קנה שם מצורע שהחליטו הכהן:

אלא פריעה. אף על גב דפרימה קדמא בקרא, נראה לי דתנא הקדים הפריעה לרמוז כמו שכתוב בתורת כהנים (פי"ב מ"ה), דאף כהן גדול דכתיב ביה את ראשו לא יפרע וגו' טעון פריעה ופרימה אם יהיה מנוגע, ולהכי הקדים פריעה ללמדנו שאפילו אותה שאסורה בו פריעה ופרימה חייב בהן בימי חלוטו. ואין לומר דתנא קאי למאי דסליק קרא, דהא סיפא דקרא טמא טמא יקרא ולא הזכיר התנא וגם דעל שפם יעטה, דכולא איתנייהו ביה כדכתב התי"ט בסמוך:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה