קול הרמז מועד· רבי משה זכות
מגילה · פרק א משנה ה
הרע"ב ד"ה אין וכו' - מתניתין בית שמאי היא וכו'. תימה דאם כן מאי האי דדייקנא בגמרא (ז,ב), מתניתין דלא כרבי יהודה דמתיר אף מכשירין, ומה בכך דלא ליתי רבי יהודה כבית שמאי. ומיהו אליבא דהרא"ש (ביצה פ"ג ס"י) והטור (סי' תקט), דפסקי כרבי יהודה במכשירין, נוכל לומר דמשום הכי אמרינן דלא אתיא מתניתין האוסרת מכשירים כרבי יהודה, ומינה דבית הלל מתירים נמי אמכשירין כוותיה. אבל להרי"ף ולהרמב"ם דפסקי דלא כרבי יהודה כמ"ש הב"י בהלכות יום טוב סי' תק"ט קשיא. גם ראה דבפרק משילין (ביצה לו,ב), דתנן נמי האי מתניתין אוקימנא לה כבית שמאי, אבל התם מתנינן לה מענין שבות וכדכתבו שם התוס' (לז,א ד"ה ורמינהו), ומפני כך לא אמרינן התם דלא אתיא כרבי יהודה, אבל הכא איירי בדאורייתא, ותנא נקט לישנא דקרא דכתיב, (שמות יב,טז) אשר יאכל לכל נפש, וכשם דלבית הלל נכללו בו כל מה שהתירה התורה לצורך להיות מותר אף שלא לצורך. אי נמי במתניתין דתנן אוכל נפש אקרא קאי, ואף על גב דתני אוכל נפש בלבד, אין זה קשה דהא איכא נמי מילי אחריני וכדכתב הר"ב עצמו. והשתא אתי שפיר מה שכתבו התוס' (ז,ב ד"ה אין) ורש"י אמתניתין דיש בין שבת ליום טוב חילוק העונשין, ואי הוו דסברי כפירוש הר"ב הו"ל לאפלוגי ביניהם בהנך דאפליג הר"ב אמשילין פירות, אלא דסברי דהכא בדאורייתא קיימינן ומתניתין אתיא אפילו כבית שמאי ומשום הכי לא כתבו [בביצה] כלום על זאת המשנה: