קול הרמז מועד· רבי משה זכות
יומא · פרק ז משנה א
בבגדי בוץ. אבל לא בבגדי זהב שאין ללבוש בגדי זהב אלא לצורך עבודה, שכל המשנה בגדים מעבודה לעבודה טעון טבילה וקדוש
[כדאיתא בפרק הממונה], ואין טבילה וקדוש אלא לצורך עבודה חשובה, הריטב"א (ד"ה אם רצה):
ואך בעשור. כתב הריטב"א (ד"ע ע"א ד"ה לפי), דלאך בעשור התירו לגלול ולא חיישינן לטורח צבור כיון שהוא צריך לסידורו של יום אבל לחזור ולגלול בעשור שבחומש הפקודים לא התירו כיון דכבר קרא של פרשת אמור ומה שחוזר וקורא בעשור של חומש הפקודים אינו אלא כמגיד עבודת היום ולכך התירוהו לקרות בעל פה. והעלה מדברי הירושלמי שלא אסרו לקרוא בעל פה אלא דברים שבכתב שהם מחובת הקריאה בצבור, אבל מה שאדם קורא דרך שבח ותפלה והודאה אינו בכלל זה. ומיהו נראה שאף הקורא תורה שבכתב לחובת קריאתה ולימודה אפילו ביחיד אסור לקרוא בעל פה, ולפיכך לא היה קורא רב יוסף בתורה שבכתב לפי שהיה סגי נהור, ולעולם היה קורא תרגום, והיינו דאמרינן כדמתרגם רב יוסף: