קול הרמז מועד· רבי משה זכות
יומא · פרק ד משנה א
ואומר לה' חטאת. הקשה רבי אלחנן דאמרינן פ"א דנדרים (י,א) לא לימא איניש לה' קרבן דילמא יאמר לה' ולא לימא קרבן ומפיק שם שמים לבטלה ותירץ ר"י דהכא גלי קרא דכתיב אשר עלה עליו הגורל לה' והדר קאמר ועשהו חטאת אי נמי התם מדרבנן בעלמא הוא שמא יפשע אבל הכא כהן גדול זריז הוא (וגם)[ועוד] הסגן או ראש בית דין יזכירוהו ועוד י"ל דהכא אם יאמר רק לה' הוא סיום הגורל וכמ"ש רבי ישמעאל אבל התם הוי שם שמים לבטלה, הריטב"א. אבל בתירוץ השני קשה לי דהתם מייתי ליה הברייתא מן הפסוק ונראה דהוא מן התורה, דהכי תניא התם, מנין שלא יאמר אדם לה' עולה ת"ל (עולה)[קרבן] לה':
הרע"ב ד"ה טרף, - חטף ולקח וכו'. ויש מפרשים שנענע הקלפי לערב הגורלות מלשון ביצים טרופות, הריטב"א. וכתרגום יונתן בן עוזיאל בפרשת אחרי מות (טז,ח):
לפי שסימן וכו'. כן פי' רש"י (לט,א). וקשה דמאי סימן טוב שייך במה שהוא מחליף במשמושו. וי"ל דלגבי העם קאמר דבראותם שעולה בימין
שמחים, ומשום הכי חיישינן שיחליפנו כהן גדול: