קול הרמז מועד· רבי משה זכות
יומא · פרק א משנה ד
הרע"ב ד"ה לא היו מניחין וכו'. ובהכי דייק תנא דלא סיים כדפתח ואמר לשון מניעה, לאשמועינן דשאר הימים לא היו מונעים ממנו כל מין מאכל אפילו המביאים לידי חימום, אבל בערב יום כפורים לא מבעיא שהיו מונעין ממנו מאכלים המחממים אלא מהטוב לא הניחוהו לאכול הרבה: