קול הרמז מועד· רבי משה זכות
חגיגה · פרק א משנה א
תי"ט ד"ה הכל וכו' - דדייק וכו'. איברא דהכי דייק (ד,א), אבל עיקר הדין דחציו עבד פטור הוא מפסוק, (שמות כג,יז) אל פני האדון, מי שאין לו אדון אחר יצא חציו עבד, ואהא סמיך רבינא דיוקיה, ולא ידעתי למה לא הזכירו הר"ב בפירושו:
שלא ימנע מן המצוה וכו'. כל זה כתב הכסף משנה בפ"ב הי"ג מהלכות קרבן פסח בשם ה"ר אברהם בנו של הרמב"ם, אבל לא ירד עד סוף
דבריו וכמו שכתבתי בפ"ח דפסחים מ"א, וממנו תראה שהחליף שיטת הר"ב שלא כדעתו, עיין שם היטב:
ד"ה נשים ועבדים, - יש להקשות וכו'. יש לומר משום דנשים ועבדים איכא טובא וכולם פטורים, אבל בקטנים אית בהו דחייבים, ההולך ברגליו, ודהקשה מבבא קמא לא קשיא מידי, דהתם איירי באיזו אשה או עבד שחבלו, וכדתנן בסוכה (פ"ג מ"י), מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו: